שוק ההון מדוע הדולר יורד בחדות - והאם זה הזמן להשקיע בשקל

   לכתבה המקורית

שוק ההון מדוע הדולר יורד בחדות - והאם זה הזמן להשקיע בשקל

מה המכנה המשותף ל-2018 ול-2019? בינואר 2018, כמו גם בינואר 2019, הדולר נחלש בעשרת הימים הראשונים של השנה ב-10 אגורות.

בינואר 2018 הדולר ירד מ-3.48 שקלים ל-3.38 שקלים – מצב שחייב את בנק ישראל בהנהגת קרנית פלוג להתערב באופן אינטנסיבי באמצעות רכישות של כמעט 2 מיליארד דולר בחודש ב-2018. המטרה היתה  אחת: להוציא את ישראל מאזור השפל של 3.38 שקלים לדולר, שיצר קושי אדיר עבור היצואנים. 2019 נפתחה כשהדולר נסחר סביב 3.78 שקלים, ובעשרת הימים הראשונים הדולר הידרדר ל-3.68 שקלים (אתמול, יום חמישי, נקבע השער היציג על 3.64 שקלים לדולר, והיום יורד המטבע האמריקאי בכ-0.2% נוספים, ל-3.63 שקלים לדולר).

את התופעה שחזרה על עצמה מסביר ליאור פאוסט, מנהל מסחר מט"ח בלאומי שוקי הון, בצורכי גידור של תחילת השנה. לדבריו, החשבים של החברות הגדולות הפועלות מול השווקים בחו"ל צריכים בתחילת השנה לתמחר את צפי המכירות שלהם לשנה הקרובה, להעריך כמה הדולר יהיה שווה בעתיד לאורך השנה ולהגן על התזרים.

ליאור פאוסט
ליאור פאוסט
לאומי שוקי הון

"בתחילת השנה החשבים לא יכלו להעריך את הדולר סביב 3.4 שקלים. אם את השנה הדולר החל ב-3.78 שקלים, אז החשבים, לצורכי מרווח הגנה, שמו את צפי התזרים ב-3.7 שקלים. אבל כעת, כשהדולר ירד מעבר לרמה זאת, הם הבינו שלא גידרו מספיק - ואף שמחלקת המכירות עובדת באופן טוב והשיווק עובד כמו שצריך, החשבים מכניסים את החברה להפסדים. מופעל עליהם לחץ לא קטן. הלחץ על היצואנים יוצר דינאמיקה שמחזקת את השקל".

לדברי פאוסט, "השוק כיום בגידור חסר, וזה מאיץ את המהלך של הדולר כלפי מטה. הבעיה של מי שמגדר כיום הוא שהגידור יותר יקר".

מבחינתה של ורד יצחקי, מנכ"לית פרוטקטיב ייעוץ פיננסי, "השאלה הגדולה היא למה הדולר בכלל עלה. לדעתי, כבר באזור ה-3.78 שקלים, הדולר היה בתגובת יתר. התנועה כלפי מעלה הובילה את הדולר להיסחר הרבה מעבר לערך שהוא צריך להיסחר בו, ואז החל התיקון למטה. השוק ציפה לתיקון זה".

פאוסט מוסיף כי "מעבר לגידור המקומי, הדולר בעולם נחלש בגלל שינוי המדיניות בארה"ב".

יניב אבדי, מייסד-שותף בחברת הייעוץ הפיננסי בטא פיננס, מסביר כי "ההודעה של נגיד הבנק הפדרלי ופרוטקול הבנק הפדרלי בארה"ב שהתפרסם מצביעים על כך שבארה"ב, בתקופה הקרובה, אנו לא צפויים לראות העלאות ריבית נוספות".

פאוסט מציין כי "אם בדצמבר, כשהעלו את הריבית בארה"ב, הבנק הפדרלי אותת כי הוא עומד להעלות ב-2019 את הריבית עוד פעמיים - הלחץ האדיר שהפעיל נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, לאור התגובה החדה שהיתה בשווקים - הוביל את הבנק הפדרלי לרדת מהעץ ולהסביר לשוק כי ב-2019 הוא לא עומד להעלות ריבית אפילו פעם אחת.

ורד יצחקי
ורד יצחקי
עופר וקנין

"ההתמתנות בצפי להעלאת ריבית הובילה את הדולר להיחלש מול כלל המטבעות בעולם. אפילו מולהיורו החבוט. אין שום דבר משמח להגיע על מצבה של אירופה בהיבט קדימה - ועדיין היורו מתחזק מול הדולר ב-1.5%. מכאן ניתן גם להבין כי ההתחזקות של השקל מול הדולר אינה סיפור מקומי, אלא טמונה בצפייה לאי-העלאות ריבית".

לדברי אבדי, "המשק דוהר קדימה חזק. רמת האבטלה בשפל של 4%. מעבר לכך, בימים האחרונים הבינו בשוק כי אינטל הולכת להשקיע 40 מיליארד שקל, ואף עשויה לרכוש את מלאנוקס בעוד 5 מיליארד דולר. הישראלים צופים כי סכומי מט"ח אלה יזרמו לישראל ויחזקו עוד יותר את השקל".

הוא טוען כי מה שמאזן במקצת את הלחץ על השקל כלפי מעלה, ועשוי דווקא להחליש את השקל, הוא הגירעון. "הבחירות בפתח, ורמת החוב לתוצר עלתה אחרי עשור - נתון המצביע על כך שהמדינה בגירעון אותו היא לא צפתה, ויהיה עליה ללוות יותר כספים".

 יניב אבדי מייסד שותף בחברת הייעוץ הפיננסי בטא פיננס
יניב אבדי
אייל פרידמן

אבל כלל הכלכלנים מצביעים על כך שאירופה שבורה. איטליה הודיעה על מיתון, וכלכלת ישראל נראית אטרקטיבית עבור המשקיעים מול כלכלות רבות אחרות בעולם - מצב שמעודד את חוזקת השקל.

לאן פני הדולר מכאן?

"ככל שהלחץ על היצואנים יגבר אז השקל יתחזק יותר, אבל לדעתי בחצי השנה הקרובה השקל לא יפגין ביצועי יתר על פני שאר המטבעות. יש בחירות, אי-ודאות, לחצים פוליטיים וגיאו-פוליטיים ומצב כלכלי שנראה שלא משתפר. אבל אם מסתכלים מעבר למחצית הראשונה של 2019, נראה את הפירות של ההשקעות של אינטל ומאגר הגז הטבעי לווייתן, שישפיעו לטובה על הכלכלה הישראלית ועל החוסן של השקל", אומר פאוסט.

מבחינתו של פאוסט, על המשקיעים לצפות לכך שבחצי השנה הקרובה הדולר יעלה ויירד. רק אחרי כחצי שנה, כשהשקל יתחזק, הנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, יצטרך להתמודד עם האמירה שלו, שלפיה שערי השקל צריכים להיקבע לפי כוחות השוק. ביום שבו הדולר ילחץ על הכיס של היצואן הישראלי, הוא יפנה לעזרתו של בנק ישראל, ואז נראה מה תהיה תגובתו של ירון.

יצחקי גורסת כי "הכיוון של הדולר הוא לאזור 3.6 השקלים. אני לא רואה את הדולר מתחזק בצורה מרשימה. מי שרוצה לרכוש דולרים, שיחכה לאזור ה-3.6 שקלים".

אבדי צופה כי הדולר לא יפול מתחת ל-3.6 שקלים, וימשיך לנוע סביב 3.6 שקלים עד 3.8 שקלים. מבחינתו, השאלה הגדולה היא "מה הנגיד החדש יעשה? הבחירות יגרמו לנגיד לדחות את מועד העלאת הריבית מעבר למה שהוא רצה או חשב, ולכן נראה כי השקל לא בדרך להישחק. אם לא יהיה אירוע חריג, השקל ימשיך להתחזק". עם זאת, אבדי אומר כי "יש שווקים יותר מעניינים להשקיע בהם מאשר השקל-דולר. אני לא הייתי משקיע במטבע הישראלי".

linkedin לעמוד הלינקדאין של שלי אפלברג בשיתוף פעולה עם יניב אבדי
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס