בבורסה אוהבים את ניצחון נתניהו - בעיקר בבנקים ובחברות הגז

   לכתבה המקורית

בבורסה אוהבים את ניצחון נתניהו - בעיקר בבנקים ובחברות הגז

המשקיעים בבורסת תל אביב קיבלו את ממשלתו החמישית של בנימין נתניהו בתשואות. מניות הפיננסים וחברות הגז רשמו היום (ד') עליות חדות יחסית — על רקע ההערכות כי הממשלה החדשה תמשיך לנקוט מדיניות כלכלית שתתמוך בשני המגזרים, ובאופן כללי תשמור על יציבות. מדדי ת"א 35 ות"א 125 עלו ב–0.8%–0.9%; ת"א בנקים הוסיף 1.3%, לאחר שזינק בארבע השנים האחרונות בכ–80%; ומדד הביטוח קפץ ב–1.55%.

מדד ת"א נפט וגז — מגזר שנתניהו עודד וטיפח באופן נמרץ — התחזק ב–2.5%. דלק קידוחים, בשליטתו העקיפה של יצחק תשובה, טיפסה ב–4.5%, רציו קפצה ב–2.9%, ו קבוצת דלק זינקה ב–6.5%.

העליות במגזר הגז נבעו מההערכה כי הממשלה החדשה תמשיך לדחוף לפיתוח הענף, ותאפשר יצוא גז מלווייתן למצרים. בנוסף, תוצאות הבחירות הסירו את החשש שפיתוח לווייתן יתעכב . זאת לעומת המצב שבו כחול לבן היתה מרכיבה את הממשלה, והיתה חוברת למפלגת העבודה, שהעומד בראשה, אבי גבאי, התנגד באופן נחרץ למתווה הגז. גם הפרסום ב"בלומברג", שלפיו ענקית האנרגיה אקסוןמקיימת דיונים לבניית פלטפורמת הנזלת גז צפה (FLNG) בישראל תרם לעליות.

מניות הגז והבנקים הגיבו בעליות
 

העליות בשוק המניות הדביקו גם את שוק האג"ח הממשלתיות, השקליות והצמודות כאחד. מדדי האג"ח רשמו עליות של עד כ–1%. זו תנודה יומית חדה במונחים של שוק האג"ח. אג"ח ממשלתית שקלית לפדיון ב–2028 עלתה ב–0.55%, והתשואה עליה ירדה ל–1.87%; אג"ח שקלית לפדיון ב–2042 זינקה ב–1%, והתשואה עליה ירדה ל–2.8%; ואג"ח צמודה לפדיון ב–2045 קפצה ב–0.9%, והתשואה ירדה ל–1.5%.

מה מקור האופטימיות בבורסה?

בשוק ההון הזכירו כמה סיבות לעליות בבורסה — בהן ההיכרות המוקדמת עם המדיניות הכלכלית של נתניהו; התפוגגות עננת חוסר הוודאות, שאיפיינה את המשק והבורסה בחודשים האחרונים; הסרת החשש למינוי שר אוצר שעלול לאיים על המשק; וההערכה כי התפוגגות הלחץ בנוגע לסוגיות הקשורות ליוקר המחיה עשויה להשפיע לחיוב על המגזר העסקי.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי

"שוק ההון הגיב בחיוב לתוצאות הבחירות, שכן התוצאות מקטינות את האי־ודאות, בפרט על רקע ההערכה כי הממשלה הבאה תדמה בהרכבה לזו הנוכחית. עם זאת, התגובה אינה חריגה בעוצמתה, שכן הנושא הכלכלי לא עמד במרכז השיח בבחירות, ובאופן כללי לא צפוי שינוי של ממש במדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה", אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי.

"ההערכה שלא צפויים שינויים מהותיים במדיניות הכלכלית", הדגישו פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, והכלכלן הראשי של הבנק, ויקטור בהר. "זה נובע בעיקר מעלייה במפלס הוודאות. מכיוון שנראה שלא צפויים שינויים מרחיקי לכת במדיניות הממשלה, השווקים עולים. אירועים פוליטיים משפיעים על השווקים לטווח זמן קצר בלבד, והמגמה קדימה תיקבע על סמך הכלכלה ותוצאות הפירמות", הוסיף אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות.

לדברי דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, "הבורסה מקבלת בחום את תוצאות הבחירות, בעיקר על רקע העובדה כי מה שהיה הוא שיהיה.

"העובדה שהממשלה שתקום תהיה אותה ממשלה שכיהנה בארבע השנים האחרונות בשינויים קוסמטיים כאלו או אחרים מונעת את פרק הזמן של האי־ודאות שיכלה להיות עד להקמת הממשלה החדשה. גם העובדה שהתוצאות הן חד־משמעיות, ללא אלמנט של אי־ודאות בנוגע לזהות הרכב הממשלה נוסכת אופטימיות בקרב המשקיעים.

"גם בנק ישראל תרם לאופטימיות, על רקע הודעת הריבית שפורסמה ביום שני, שבה הפחית הבנק את תוואי העלאות הריבית החזוי ל–2019–2020, דבר המלמד כי המציאות שבה ריבית בנק ישראל נמוכה צפויה להימשך".

האם כחלון ימשיך לקדנציה נוספת?

בשונה מההערכות המוקדמות, לפי שעה יש סיכוי ששר האוצר, משה כחלון, ימשיך בקדנציה נוספת — בין היתר לנוכח הצהרותיו ביום שלישי בערב, לאחר פרסום מדגמי הבחירות. עם זאת, מספר המנדטים הנמוך שלו זכתה כולנו עשוי להקשות על כחלון לקבל את התפקיד, ככל שנתניהו יעדיף מועמד אחר. אחד השמות שהועלו כמועמד לתפקיד היה ח"כ ניר ברקת (ליכוד), איש היי־טק בעברו שהיה ממקימי קבוצת ההיי־טק BRM.

לדברי גוזלן, "נראה כי קיים סיכוי גבוה לכך שכחלון ימשיך בתפקיד גם בממשלה הבאה, ולכך צפויות השלכות בעיקר לגבי ענף הנדל"ן למגורים — ובכלל זאת המשך תוכנית מחיר למשתכן וחזרה אופציונלית של מיסוי משקיעי הנדל"ן".

אורי גרינפלד
אורי גרינפלד, ללא קרדיט

"קשה להעריך מי יהיה שר האוצר הבא. עם זאת, מדובר בשאלה מהותית, שכן התרחיש במקרה שבו שר האוצר הנוכחי ממשיך לכהונה נוספת שונה כנראה באופן מהותי מהתרחיש שבו שר אוצר חדש נכנס לתפקיד. הסיבה לכך היא שבפני שר האוצר עומדים שני נושאים מהותיים על הפרק — הגירעון בתקציב ושוק הדיור", הדגיש גרינפלד.

"בתרחיש שבו שר האוצר מתחלף, שר האוצר הנכנס יבחר לצמצם את הגירעון במידה ניכרת כדי שיתקרב ככל הניתן ליעד בשנים הבאות. תהליך זה ידרוש העלאות מסים, בעיקר עקיפים, שיתרמו לעליית מחירים. בתרחיש שבו כחלון ממשיך להיות שר האוצר, צעדים כאלו נראים פחות סבירים — שכן הם מנוגדים למדיניות שלו בנושא יוקר המחיה. מה גם שהוא לא יוכל להאשים את השר הקודם בגירעון, ולטעון שלא היתה לו ברירה. לכן, בתרחיש כזה סביר להניח שהגירעון ימשיך להיות גבוה באופן יחסי, ויעדי הגירעון לשנים הבאות יתעדכנו כלפי מעלה. מדיניות כזו עלולה, כמובן, לגרור תגובה מחברות הדירוג — שעשויות לשקול שינוי באופק הדירוג של ישראל או אפילו בדירוג עצמו", הדגיש גרינפלד.

ביחס לשוק הדיור, גרינפלד ציין כי "בתרחיש שבו כחלון ממשיך לכהונה נוספת, סביר שבו תוכנית מחיר למשתכן תמשיך לגדול — תוך ניסיון להגדיל את היצע הדירות ככל האפשר. לעומת זאת, בתרחיש בו מתחלף שר האוצר ייתכן בהחלט שתוכנית מחיר למשתכן תעבור שינוי או אפילו תבוטל ותוחלף בתוכנית אחרת, כמו בנייה להשכרה ארוכת טווח, שינוי שיטת חלוקת המענקים וכדומה".

איך יטפלו בגירעון התקציבי?

בקרב הכלכלנים קיים קונסנזוס כי המשימה הראשונה של שר האוצר הנכנס תהיה הטיפול בגירעון, שעלה באחרונה לכ–3.5% מהתוצר. "כדי להמשיך ולשמור על אופק הדירוג הגבוה והיציב של ישראל, הממשלה החדשה שתקום תצטרך לעמוד במשמעת פיסקלית, ולהציג תוכנית לשנים הבאות עם תוואי גירעון יציב", אמר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

לדברי קליין, "הדבר יחייב את הממשלה לרסן את קצב הגידול העתידי בהוצאות. זהו מהלך מאתגר, על רקע המגעים הקואליציוניים, אך קל יותר בשל הירידה במספר המפלגות המהוות לשון מאזנים. אפשרות אחרת היא להגדיל את ההכנסות באמצעות העלאת מסים. להערכתנו, עיקר צעדים אלו ימומשו רק לקראת הרבעון האחרון של 2019 וב–2020, כשסביר שנראה תמהיל הכולל קיצוץ תקציבי, עליית מסים מסוימת וגם גידול מתון ביעד הגירעון".

"להערכתנו, כל עוד הגירעון לא יגלוש לכיוון 4% תוצר, ההתאמות שיבוצעו יהיו מתונות וברובן יהיו בצד ההוצאות, בהתאם לתפישה הכלכלית המאפיינת את הממשלה הנוכחית, ולא באמצעות העלאת מסים. לפיכך, בהתחשב בירידת במדרגה ביחס החוב־תוצר של ישראל, ובכך שהמגמה העולמית כיום אינה מתאפיינת בשמרנות פיסקלית, סביר שהגירעון ימשיך להיות גבוה מהיעד השנה וגם ב–2020", אמר גוזלן.

"אם הממשלה תבחר להעלות מסים כדרך להתמודד עם הגירעון, בחירה בהעלאת מע"מ, שמשמשת תמיד כפתרון הקל ביותר, עלולה לשמש סיגנל להעלאת מחירים רוחבית במשק. תרחיש כזה יקל על בנק ישראל לחדש את תוואי העלאת הריבית לקראת סוף השנה", הוסיף גוזלן.

ליאו ליידרמן
פרופ' ליאור ליידרמן, דודו בכר

לדברי ליידרמן ובהר, הטיפול בחריגה מיעד הגירעון ייקח זמן, וסביר שהוא יידון במסגרת ההחלטות על תקציב המדינה לשנה או השנתיים הקרובות: "מוקדם עדיין לקבוע כיצד נטל סגירת החריגה יחולק בין קיצוץ בהוצאות להעלאות מסים, ובאילו סוגי מסים מדובר. לאור השיעור הנמוך יחסית של החוב הציבורי לתוצר, הממשלה תוכל לבצע את ההתאמות בצורה הדרגתית בשנה או שנתיים הקרובות. מה שחשוב מבחינת היציבות בשוק ההון הוא שתהיה מחויבות אמינה ושקופה לטיפול בבעיה, וברור שניתן יהיה להפעיל את צעדי המדיניות באופן הדרגתי. בדומה לשנים האחרונות, שוק ההון המקומי יושפע הרבה יותר משוקי ההון בחו"ל מאשר מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות המקומיות".

האתגר האסטרטגי - עידוד הצמיחה

נעם מאירוביץ, מנהל השקעות בכיר במגדל שוקי הון, ציין כי המשימה האסטרטגית של שר האוצר הבא תהיה לעודד את הצמיחה בישראל לנוכח נתוני הצמיחה הממותנים בארץ ובעולם: "ייתכן כי הדרך לכך תהיה באמצעות עידוד ענף הנדל"ן, שנמצא במגמת האטה בשנים האחרונות — עקב ירידה בהיקף התחלות הבנייה החדשות. דרך נוספת לעידוד הצמיחה היא המשך פתיחת השוק הישראלי לתחרות באמצעות הסרת חסמי יבוא, כפי שנעשה בממשלה הנוכחית".

גם שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר ניהול הון, ציין כי האתגר המרכזי לשר האוצר הוא הטיפול בצמיחה. לדבריו, "ביום שלישי בערב, בזמן שבחרנו, הורידה קרן המטבע את תחזית הצמיחה של ישראל מ–3.6% ל–3.3%. זוהי נורת אזהרה חמורה לקברניטי הכלכלה בישראל. אסור למדינת ישראל להגיע למצב שבו הצמיחה נמוכה מ–3.5%. דבר זה מתנגש עם ההמלצה הקודמת של צמצום תקציב והעלאת מסים. על כן, הקיצוצים שיעשו צריכים להיות בסעיפים אשר לא מעכבים צמיחה, דבר שנראה כמעט בלתי אפשרי לאור ההסכמים הקואליציוניים הצפויים".

להערכת גוזלן, תוצאות הבחירות אינן מבשרות טובות ביחס לפוטנציאל הצמיחה של המשק: "קשה לצפות שהרכב הממשלה הצפוי יוביל שינוי בסדר העדיפויות בכיוון של צעדים מעודדי צמיחה בתחומי התשתיות, החינוך והבריאות. המשק צמח בעשור האחרון תודות לצמיחה ממושכת של הכלכלה העולמית, בצד דיווידנד הריבית (התכנסות לריבית האפסית העולמית) — שהאיצה את פעילות הנדל"ן והצריכה הפרטית. עוצמתם של גורמים אלה מתמתנת, כך שהצמיחה מתכנסת לעבר הפוטנציאל, המוגבל בפריון הנמוך יחסית של המשק", אמר גוזלן.

שגיא בן סימון
שגיא בן סימון, אייל פרידמן

בן אריה הדגיש כי עידוד הצמיחה דורש שיתוף פעולה בין האוצר לבנק ישראל: "מה שמסמל את ההתנהלות הכלכלית של ארבע השנים האחרונות הוא הנתק בין הממשלה לבנק ישראל, שלפעמים נראה פרסונלי. על הממשלה החדשה לחבק ולאמץ את דעות בנק ישראל ולנסות לעבוד בשיתוף פעולה מלא. כשכל החלטה מוניטרית של בנק ישראל תלווה בצעדים פיסקליים של ממשלת ישראל. ברור לכל כי מדיניות מוניטרית או פיסקלית לבדה לא תספיק לצורך קידום הכלכלה".

בטא פייננס: להתמקד בתוכניות ארוכות טווח

בחברת הייעוץ הפיננסי בטא פייננס מנו את האתגרים של הממשלה החדשה בתחומי האנרגיה, המים, הסביבה והתחבורה. לדברי שגיא בן־סימון, שותף מייסד בבטא פייננס, "הממשלה הקודמת השאירה פער גדול בין תוכניותיה למתרחש בפועל. הממשלה החדשה תצטרך להמשיך היכן שהממשלה הקודמת עצרה, ולהוציא לפועל את אותן תכניות ולהעביר בהקדם החלטות ממשלה".

בבטא פיינס ציינו כי הממשלה נדרשת לקבוע כמה יעדים מרכזיים במסגרת תוכנית פיתוח ארוכת טווח. התוכנית צריכה לכלול העלאה של יעד ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מ–17% ל–30%, תוך קביעת יעד ארוך טווח למעבר לאנרגיה מתחדשת; הקמת מתקני התפלה חדשים, שישקמו את משק המים במדינה; והרחבת מיחזור הפסולת באמצעות פרסום של מכרזים למתקני טיפול בפסולת תרמיים ומתקני טיפול ומיון פסולת קונוונציונליים.

ביחס לתחום התחבורה ציין בן־סימון כי "הממשלה החדשה צריכה להמשיך לקדם את התחבורה הציבורית, לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולהעמיק את ההשקעה בו, בדגש על הרכבות הקלות והרחבת מעגל פעילותן מעבר לתל אביב, ירושלים וחיפה, לבאר שבע ורחבי גוש דן, למשל. בנוסף, להמשיך לקדם את תוכנית המטרו בצעדים אופרטיביים מיידיים".

linkedin לעמוד הלינקדאין של ערן אזרן בשיתוף שגיא בן סימון
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס