"הגורילות מבינות מה צריך לעשות כדי לשלוט": מסע הרכישות של חברות ה-IT הגדולות בבורסה

   לכתבה המקורית

חברת וואן טכנולוגיות דיווחה באחרונה על רכישת חברת אפ.בי.סי טכנולוגיות, תמורת 21 מיליון שקל. זוהי הרכישה האחרונה בגל הרכישות — בהיקף של כ–160 מיליון שקל — שאותו ביצעה וואן מסוף 2010. הרכישות עזרו לחברה, שהונפקה כבר לפני 35 שנה, לצמוח בהכנסות וברווחים ולחלק דיווידנדים בסך 190 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. הרכישות עזרו אף יותר לשווי החברה, שזינק בבורסה ל–1.3 מיליארד שקל. ב–2019 בלבד עלתה מניית וואן (19,470 +0.78%)ב–55%.

וואן אינה היחידה שנמצאת בתנופת רכישות. למעשה, חברות בענף טכנולוגיות המידע (IT) נוקטות אסטרטגיית צמיחה דומה.

בעשור האחרון קנו חמש החברות המובילות בענף (מטריקס, מלם תים, וואן טכנולוגיות, חילן וא.מ.ת מחשוב) יותר מ–110 חברות, בסכום כולל של כ–1.3 מיליארד שקל. הרכישה הגדולה ביותר היתה ב–2006, כשתים רכשה את מלם בתמורה ל–126 מיליון שקל. חמש החברות יחדשוות כיום כ–8.7 מיליארד שקל — לעומת 3.6 מיליארד שקל במאי 2015.

הרכישות המרכזיות של חמש חברות טכנולוגיות המידע הגדולות בישראל

אינפוגרפיקה: יעל קציר ואהרון ארליך

הרכישות המרכזיות של חמש חברות טכנולוגיות המידע הגדולות בישראל

אינפוגרפיקה: יעל קציר ואהרון ארליך

יניב אבדי, שותף מייסד של בטא פייננס, חברה לייעוץ פיננסי, טוען כי "הגורילות בענף טכנולוגיות המידע מבינות שכדי לשמור על מעמדן ולהציג נתוני צמיחה בשיעורים דו־ספרתיים הן חייבות לבצע מיזוגים ורכישות. הרכישות מאפשרות להציע ללקוחות מוצרים חדשים ולרכוש התמחות בתחומים שבהם הן לא פעלו קודם לכן".

אבדי מוסיף כי "המכפילים שלפיהם נסחרות החברות בשוק טכנולוגיות המידע המקומי הם גבוהים, ונעים סביב מכפיל EBITDA של 12–13. המכפיל הגבוה מסמן כי השוק מאמין שהחברות ימשיכו לצמוח. אבל לגדול בכ–10% בשנה זה לא סביר עבור חברה נורמטיבית בוגרת, והחברות צריכות להשיג במהרה חדשנות טכנולוגית — אז הן יוצאות למסע מיזוגים ורכישות. אבדי מוסיף כי לדעתו "נמשיך לראות את החברות בענף מבצעות מיזוגים ורכישות, בשביל לשמור על הצמיחה — אחרת תהיה קריסת מכפילים".

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקסחגי פריד

מטריקס: יותר מ–60 רכישות, בהשקעה של כחצי מיליארד שקל

מטריקס (5,074 +0.36%ביצעה שמונה רכישות רק מתחילת 2018. היא שילמה עליהן במצטבר כ–280 מיליון שקל. מבחינת מטריקס, המנוהלת על ידי מוטי גוטמן, זהו שיעור קטן יחסית מצבר של 60–70 רכישות שביצעה, שמוערכות בכחצי מיליארד שקל.

למעשה, מטריקס עצמה הוקמה ב–2001 ממיזוג של חמש חברות בקבוצת פורמולה־פורסופט: ניקוב, איי־סופט, אלרון טלסופט ובשן מערכות. כיום היא נסחרת לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל.

אליעזר (לייזי) אורן, נשיא מטריקס, אומר כי "המיזוגים והרכישות במטריקס הם מהלך טבעי שמאפיין את כל העולם — לא רק את ענף ה–IT. התופעה היא תולדה של קונסולידציה ויעילות לגודל. הלקוחות הגדולים מעדיפים להתעסק עם ספקים גדולים שנותנים להם את כלל השירותים". אורן מוסיף כי "מטריקס היא סמן ימני לחברות בענף ומשמשת מודל לחיקוי. רכישת החברות מתבצעת מתוך משאבים עצמאיים של החברה, לאחר שחילקנו דיווידנד מצטבר בסכום של יותר ממיליארד שקל בעשור האחרון".

אליעזר (לייזי) אורן, נשיא מטריקס

אליעזר (לייזי) אורן, נשיא מטריקססאם יעקובסון

אורן מונה שלוש סיבות שהובילו את מטריקס לנקוט אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות: הסיבה הראשונה היא חיזוק תחומי הליבה של מטריקס. למשל, רכישת סיבם, שסייעה להם להיכנס למגזר הביטחוני. הסיבה השנייה היא שהרכישות עוזרות להתרחב מבחינה גיאוגרפית. לדברי אורן, את מטריקס מעניין כיום להמשיך להעמיק את הפעילות בארה"ב. זוהי פעילות שהתפתחה בעקבות רכישות והצליחה לרכז 12% מהכנסות החברה ו–27% מהרווח הנקי של הקבוצה. הסיבה השלישית היא ניסיון להרחיב את תחומי הפעילות בישראל — מפעילות קלאסית בענף טכנולוגיות המידע לפעילויות חדשות. למשל, הכניסה של מטריקס לתחום ההנדסי באמצעות רכישת אביב פרוגרמה ודנה הנדסה.

אורן אומר כי "המיזוגים במטריקס היו מוצלחים עד כה. לא היו לנו סכסוכים, והראנו לשוק כי הם תרמו בצורה מהותית לחברה. לכן, הדבר בא לידי ביטוי במניה, שהניבה למשקיעים תוצאות טובות יותר מהשקעה במניית גוגל".

מתחריה של מטריקס בשוק מרימים לפעמים גבה כשהם שומעים על הרכישות. לדברי בכיר בשוק טכנולוגיות המידע, "מטריקס עשתה בשנים האחרונות עסקות טובות בארה"ב". עם זאת, לדברי אותו בכיר, הוא אינו מבין את התחומים החדשים של התעשייה שאליהם הם מנסים להיכנס. אחרים מתייחסים לחוזקותיה של מטריקס כ"חברה המרוויחה בעיקר ממכירת גולגלות (רווח מהצבת עובדים אצל לקוחות; ש.א)".

בינתיים, השקעה במטריקס מתבררת ככדאית: מנייתה זינקה ב–140% בשלוש שנים ומתחילת השנה ב–30% — לשווי חברה של 3.2 מיליארד שקל. החברה הציגה בממוצע בשלוש השנים האחרונות צמיחה של 11.6% בהכנסות, ורווח ממוצע של 13.4%. מטריקס חילקה דיווידנדים באותה תקופה בהיקף מצטבר של 273.5 מיליון שקל — הסכום הגבוה ביותר מבין החברות בתעשייה. החברה מעסיקה יותר מ–9,250 עובדים ויש לה מיזם להכשרת בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים לתחום ההיי־טק ושילובם בשוק העבודה.

מניות חברות ה-IT

חילן: רכשה שש חברות בעשור בתמורה ל–340 מיליון שקל

בעשור האחרון ביצעה חילן (11,550 -0.77%שש רכישות בהיקף של 340 מיליון שקל, שהובילו אותה לשווייה הנוכחי — 2.63 מיליארד שקל. הבולטת והמוצלחת מכולן היא עסקת נס, שבה השקיעה החברה 145 מיליון שקל. בנוסף, רכשה חילן את חברת WE, תמורת 31 מיליון שקל, כדי להיכנס לתחום התשתיות. לאחר מכן השקיעה חילן 32 מיליון שקל נוספים באנקור, הפועלת באותו התחום, ומיזגה בין שתי החברות — כדי לחזק את WE. את דנאל (23,390 +0.21%, שנותנת שירותים לכל הגופים הפיננסיים במשק, רכשה חילן ב–63 מיליון שקל, כדי לקבל דריסת רגל במגזר הפיננסי. בנוסף, היא רכשה את אס.פי דאטא QlikView Israel — כדי להיכנס לתחום הבינה העסקית.

הרכישה האחרונה של חילן ב–2018 היתה של ITway, תמורת 58 מיליון שקל, במטרה להיכנס לתחום הענן והסייבר. בסביבת ההנהלה מספרים כי חילן מקבלת פניות מגופים שרוצים שהיא תרכוש אותם בחצי מהמכפילים שבהם הם נסחרים, אך בחילן לא מתפתים לבצע את העסקות. חילן סוגרת עסקות רק כשהיא מעוניינת להיכנס לתחום חדש או כדי לרכוש טכנולוגיה שמעניינת אותה במחיר שנראה סביר להנהלת החברה.

בשלוש השנים האחרונות הציגה חילן צמיחה ממוצעת של 8.1% בהכנסות, לצד צמיחה ממוצעת של 17.9% ברווח הנקי. באותן שלוש שנים חילקה החברה דיווידנד בהיקף מצטבר של 129.3 מיליון שקל. מניית חילן זינקה בשלוש שנים ב–144%, ומתחילת השנה הניבה תשואה של 36% למשקיעים.

אלי זילברט, מנכ"ל חילן

אלי זילברט, מנכ"ל חילןללא קרדיט

מלם תים: השקעה של 150–200 מיליון שקל בעשור

אסטרטגיית המיזוגים והרכישות לא פסחה על חברת מלם תים (44,650 +0.09%, הנשלטת על ידי שלמה איזנברג ומנוהלת על ידי המנכ"לים המשותפים אילן טוקר ואודי וינטראוב. רק במאי רכשה מלם, שנסחרת לפי שווי של 940 מיליון שקל, את חברת Webit המעסיקה 50 עובדים במגזר החרדי, בתמורה ל–5 מיליון שקל, כדי לקבל נוכחות במגזר החרדי.

לפי הערכה גסה של וינטראוב, "בעשר השנים האחרונות השקענו 150–200 מיליון שקל במיזוגים ורכישות וצמחנו מהם. העיקרית היתה ב–2015, כשתים רכשה את מלם הממשלתית וזכתה באחד מגופי הפיתוח הגדולים בישראל. כך קיבלנו יכולות בתחום התוכנה ומומחיות בפיתוח עבור גופים ממשלתיים".

טוקר מחלק את הרכישות לשני סוגים: "הראשון הוא רכישות שנועדו להגדיל את היקף הפעילות, והשני הוא רכישות שאמורות להביא לנו יכולות חדשות". למשל, רכישת נטקום שהעניקה למלם יכולות בתחום התקשורת, ורכישת קמטק שאיפשרה למלם להיות נוכחת בתחום הפיתוח.

לדברי וינטראוב, "בשנתיים האחרונות השקיעה מלם תים כ–10 מיליון שקל ברכישות כירורגיות שעזרו לנו לענות על הדרישות בשוק בעולמות הענן והדיגיטל דבוקס — (תפיסת פיתוח חדשה לאופטימיזציה של תהליכי פיתוח). בעקבות הרכישות, אנו מחזיקים כיום בגוף הדבוקס הגדול בישראל".

טוקר אומר כי "מיזוג טוב מאפשר לחברה להציג גידול אורגני. בדו"חות האחרונים שלנו, המשקיעים רואים כי הגידול שלנו נבע בעיקר מגידור אורגני. עם זאת, הרכישות האחרונות עדיין לא קיבלו ביטוי בדו"חות". בשיחה עלתה הביקורת הסמויה שלו על חלק מהחברות בתעשייה שאינן מצליחות להציג גידול אורגני באמצעות רכישות.

אודי וינטראוב, מנכ"ל משותף של מלם תים

אודי וינטראוב, מנכ"ל משותף של מלם תיםיוסי זליגר

את הרבעון הראשון סגרה מלם תים עם צמיחה של 13% בהכנסותיה, שהסתכמו ב–561 מיליון שקל. לחברה היה גידול אורגני של כ–7% במכירות של מגזר התשתיות והחומרה, גידול אורגני של כ–14.3% בהכנסות מגזר שירותי שכר, משאבי אנוש, חיסכון ארוך טווח וגידול אורגני של 10% במגזר מיקור חוץ. הרווח הגולמי של החברה צמח ב–10% ל–74.5 מיליון שקל. החברה הציגה זינוק של 23% ב–EBITDA — שהסתכמה ב–39.3 מיליון שקל. מלם תים הציגה רווח נקי של 21.3 מיליון שקל, כ–28% יותר מהתקופה המקבילה ברבעון הראשון של 2018.

וינטראוב מסביר: "התמקדנו בשנים האחרונות במיזוגים הפנימיים שלנו, כדי שנוכל להציג צמיחה אורגנית. עבדנו קשה לסדר את המערכת. כעת אנו ערוכים ומחפשים הזדמנויות חדשות, שאם יגיעו, יש בידינו את האמצעים לקדם אותן".

הכנסותיה של מלם תים צמחו בממוצע בשלוש השנים האחרונות ב–4.7%, והרווח הנקי צמח בממוצע באותה תקופה ב–11%. מנייתה זינקה מתחילת השנה ב–43% ובשלוש שנים האחרונות ב–110%.

בניגוד למגמת הרכישות בענף, מלם תים החליטה למכור 50% מחברת אלטל לאלתא מערכות של התעשייה האווירית — והכניסה לקופתה 42 מיליון שקל. את אלטל רכשה מלם בתמורה ל–60 מיליון שקל ב–2011–2013. מאז הרכישה צמחו הכנסות החברה מ–74 מיליון שקל ל–110 מיליון שקל בסוף 2018 (בנטרול פעילות מערכות המידע שפוצלה לחברה חדשה בשם 4CAST).

שלמה איזנברג, בעל השליטה במלם תים

שלמה איזנברג, בעל השליטה במלם תיםתומר אפלבאום

וינטראוב אומר: "רכשנו את אלטל כדי לקבל נוכחות במגזר הצבאי". טוקר מוסיף כי "מכירתה היתה אסטרטגית, לא מכרנו אותה לקרן או גוף פיננסי כדי לבצע אקזיט, אף שהיו לנו הצעות רבות מצד גופים פיננסיים. האסטרטגיה היתה להיכנס למיקור חוץ ואחזקה בצבא, באמצעות חיבור לאחד הגופים הגדולים. הדבר איפשר לנו לראות במקום המכירה שותפות שמשלבת שני ארגונים מבוססים".

וינטראוב מוסיף כי "בכל רכישה אנו מחפשים להעניק ללקוחות מגוון של פתרונות טכנולוגיים, יחד עם אופק ניהולי ליזמים והצוות בחברה הנרכשת. בשלוש החברות שרכשנו המנהלים עובדים אצלנו ומשולבים לטווח הארוך — אנו לא מחפשים להיפרד מהאנשים אלא איך לשמר אותם".

מבחינת טוקר, אחד הקשיים במיזוג הוא "התאמתה של הפעילות הנרכשת לפורטפוליו הקיים. לעתים זה משלים ולעתים חופף, ואנו חייבים למצוא את האיזונים המתאימים, להציג המשכיות לעובדים. זהו אתגר לא פשוט ועומד למבחן בכל רכישה מחדש". טוקר מדגיש כי "היקף ההכנסות של החברה מסתכם כיום ביותר מ–2 מיליארד שקל בשנה. זה ממצב אותנו כחברת ה–IT עם ההכנסות הגדולות ביותר בישראל — אם מנטרלים ממטריקס את ההכנסות שהיא מניבה מפעילות באירופה ובארה"ב".

לדברי וינטראוב, "החוזקה של מלם תים היא בתחום התשתיות והפיתוח. יש לנו את חברת התוכנה הגדולה בשוק, עם יותר מ–500 אנשי פיתוח".

עדי אייל, מנכ"ל וואן

עדי אייל, מנכ"ל וואןRegev Art Photography

יש מי שמביע חשש כי המיזוגים והרכישות עשויים לגרום לצמצום השוק וירידה במשכורות העובדים. ואולם וינטראוב פוסל זאת על הסף: "אנו מחפשים אנשים נוספים. יש לנו 500 משרות פתוחות לגיוס". טוקר מדגיש כי "למיזוגים ולרכישות אין השפעה לא על העובדים ולא על המחירים. זהו שוק תחרותי". הוא מבהיר כי "אין כמעט עסקה שאינה מבוקרת על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואני לא מכיר עסקות שנפסלו".

אבדי מסכים עם הטענה כי המשכורות בענף ה–IT והמחירים ללקוחות אינם מושפעים מהמיזוגים והרכישות. "ענף ה–IT משווע לכוח אדם. המשכורות ממשיכות לעלות למרות המיזוגים. אחד הכלים של החברות להתמודד עם המחסור בכוח האדם הוא באמצעות מיזוגים ורכישות, גם כך קשה להן להשיג כוח אדם טוב כשהן מתמודדות עם התחרות מצד השחקניות הגלובליות הגדולות — למשל, גוגל ו–Salesforce".

א.מ.ת מחשוב: רכשה חברות בהיקף של 129 מיליון שקל ב–15 שנה

א.מ.ת מחשוב (1,517 +0%ביצעה ב–15 השנים האחרונות מיזוגים ורכישות בהיקף של 129 מיליון שקל. שווייה של החברה בבורסה כיום הוא 659 מיליון שקל, לאחר שמנייתה עלתה ב–31% מתחילת השנה וב–45% בשלוש השנים האחרונות. לחברה יש כ–1,000 עובדים, מתוכם כ–220 מתעסקים בתחום הסייבר.

יניב אבדי

יניב אבדיאייל פרידמן

מנכ"ל החברה, יואב וינברג, אומר: "יש לנו רקורד מוצלח של רכישות. את אדקו רכשנו כדי להרחיב את סל הפתרונות הטכנולוגיים שלנו וכדי ליצור זרוע חזקה שיכולה לתת פתרונות בתחום הביטחוני. את מדיה טק, הפועלת בתחום מערכות המחשוב, האחסון והביג דאטה, רכשנו כדי לעזור לעצמנו מול הלקוחות בחלק הצפוני של המדינה. רכשנו גם ארבע חברות בתחום הסייבר.

"אנחנו בוחרים את האנשים שעמם אנו רוצים לעשות מיזוגים. בניגוד למיזוגים אחרים בשוק, אנו מתייחסים לשותפים בצורה שוויונית — והם יודעים זאת. התפקיד שלנו הוא להעצים אותם. אנו ממשיכים לחפש רכישות בתחום הדיגיטל ומנסים להתרחב לחו"ל. הנזילות שלנו טובה, החברה מייצרת כסף, המינוף שלנו נמוך והגמישות הפיננסית שלנו גבוהה".

linkedin לעמוד הלינקדאין של שלי אפלברג בשיתוף יניב אבדי
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס