לפני כעשרה ימים קיבל בנק ההשקעות האירופי (EIB) החלטה משמעותית, שצפויה להשפיע על חברות גז ונפט ופרויקטי אנרגיה בעולם. כחלק מהמאמצים לניהול משבר האקלים, בבנק החליטו שלא לממן עוד פרויקטים מבוססי פחם, נפט וגז טבעי (דלקים פוסיליים) החל בסוף 2021. בנוסף, הוחלט שלא להשקיע בתשתיות, כגון תחנות כוח, תשתיות ומתקני אחסון נלווים לתעשיות.

"להחלטה של EIB יש חשיבות בינלאומית, כי זו בעצם קריאת כיוון לגופים ממנים אחרים", אמר שגיא בן סימון מבטא פיננס, המתמחה במימון פרויקטי תשתיות ואנרגיה בישראל. "EIB הוא מבנקי הפיתוח הגדולים בעולם. הוא מוביל דעה, והשאלה עכשיו היא אם בנקי פיתוח נוספים ילכו בעקבותיו. EIB דחף בעבר לתקנים לשמירה על זכויות עובדים והימנעות מפגיעה בסביבה. אחריו הלכו כל בנקאי הפיתוח הגדולים וגם הבנקים המסחריים".

מימון לפרויקט אשלים בישראל

בן סימון מדגיש כי ההחלטה של EIB אינה משפיעה על ישראל באופן מיידי, כי הבנק פועל בישראל במשורה. "עד עכשיו, EIB ליווה בארץ בעיקר פרויקטים של התפלות מים, והוא מעורב גם בפרויקט הרכבת הקלה. הוא לא מימן פרויקטים מבוססי גז טבעי. הוא כן נתן מימון לפרויקט אשלים, שהיא תחנה תרמו־סולרית, שיש בה רכיב קטן של גז טבעי — כך שבצד הזה אין דרמה.

"לעומת זאת, אם כלל מערכת הבנקאות המערבית תלך בשנים הקרובות אחרי EIB, אז יכולה להיווצר בעיה, גם בישראל. חלק גדול ממימון התשתיות בישראל מבוסס על הלוואות ביורו. אם גופים זרים (בנקים או משקיעים מוסדיים אירופיים) יתחילו לקמץ בהשקעות בארץ, אז יכולה להיווצר בעיה — למשל, במימון תחנות כוח. אנחנו מדברים על הקמה של יותר מ–6,000 מגה־ואט בתחנות כוח חדשות מבוססות גז בעשור הקרוב".

"EIB מימן פרויקטים במדינות באזור — כולל טורקיה, מצרים וירדן — ולא בישראל. לכן, איני רואה השפעה ישירה להחלטה של הבנק על הפרויקטים בישראל. העניין הוא המסר ש–EIB מעביר. זה מסר מאוד חשוב, כי גם ארגוני מימון בינלאומיים אחרים שוקלים את צעדיהם", ציין ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"אין ספק שההחלטה של EIB מייצגת נאמנה את כוונות האיחוד האירופי. הבנק העולמי, הבנק האירופי להשקעות ובנקי פיתוח נוספים שוקלים זה זמן להפסיק השקעה בפרויקטים הקשורים לנפט. המסר העולמי הוא שבשני העשורים הקרובים אנחנו צפויים להתחיל להיגמל מהנפט. השאלה הפתוחה היא אם הבנק האירופי ובנקים אחרים יפסיקו לממן פרויקטים הקשורים לגז הטבעי", הדגיש מור.

אחד מהתחומים שבהם משקיע EIB הוא פרויקטים מבוססי גז טבעי — 20% מכלל הלוואות הבנק בתחום האנרגיה מ–2010. לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים (CSIS), מתחילת העשור הלווה הבנק 19.4 מיליארד יורו לפרויקטים מבוססי גז. 84% מההשקעות היו באיחוד האירופי. מחוץ לאיחוד הבנק מימן בעיקר פרויקטים במצרים ותוניסיה.

הבנק השקיע מתחילת העשור 890 מיליון יורו בבניית צינורות גז לאירופה — בין היתר, הצינור הטרנס־אנטולי (מדרום לים הכספי) והצינור הטרנס־אדריאטי (מאזרביג'ן, דרך יוון, מתחת לים האדריאטי ועד איטליה). בצד תשתיות ההולכה, הבנק הלווה כסף להקמת מתקני אחסון גז (1.6 מיליארד יורו), ייצור חשמל (1.4 מיליארד יורו), מתקני הפקת גז (מיליארד יורו) ומתקני יבוא גז טבעי נוזלי (703 מיליון יורו).

בן סימון מדגיש כי ההודעה של EIB היתה מקלה ביחס לכוונה הראשונית בלחץ כמה מדינות, שאינן מעוניינות לסגור את הברז לתעשיית הגז הטבעי. לדבריו, "המתנגדים טוענים שגז טבעי היא טכנולוגיית מעבר ושהיא פחות מזהמת בהרבה. הטענה היא שכדי לאפשר למשקי החשמל בעולם ב–20–30 שנים הבאות לעשות את המעבר לאנרגיה מתחדשת לה — צריך טכנולוגיית מעבר, שהיא הגז הטבעי. מסיבה זאת, הבנק אינו פוסל לחלוטין השקעות, אבל הסיכוי למימון הוא נמוך.

"כבר שנים רבות ש–EIB מוביל השקעות סביבתיות, ותמיד הוא בודק את ההשפעות של הפרויקט מבחינה שונות — שמירה על הסביבה, השלכות חברתית ושמירה על זכויות אדם. אחרת אין על מה לדבר. זה בהמשך למדיניות שלו כלפי השימוש בפחם. כיום, על תחנות כוח פחיות באירופה יש סוג של אמברגו. קשה על סף בלתי אפשרי להשיג מימון לתחנת כוח פחמית באירופה ובגופים בינלאומיים. הרעיון הוא לאמץ את המדיניות הזאת גם על דלקים פוסיליים".

מה יהיה גורל פרויקט Eastmed?

בשנים האחרונות החלו בישראל לקדם תוכנית שאפתנית, בעידוד שר האנרגיה, יובל שטייניץ: חיבור תגליות הגז הטבעי באגן הים התיכון המזרחי לאירופה. הפרויקט, שמוכר בשם Eastmed, משותף לישראל, קפריסין, יוון ואיטליה, ועיקרו הנחת צינור ימי בעלות מוערכת של 7 מיליארד דולר. הצינור אמור לייצר מסלול אספקת גז חדש לאירופה, שצפוי להפחית את התלות בגז הרוסי.

האם ההחלטה החדשה של בנק ההשקעות האירופי תפגע בפרויקט EastMed? במשרד האנרגיה טוענים שהתשובה על כך שלילית. במשרד ציינו אתמול כי "פרויקט EastMed הוכר בידי האיחוד האירופאי כפרויקט בעל אינטרס משותף, והאיגוד כבר הקצה כסף לבדיקת ההיתכנות שלו. ההסכם בין המדינות נשען על ההכרה של האיחוד בפרויקט". האיחוד העניק עד כה מימון של 50%, 40 מיליון יורו, לבחינת התוכנית.

מימון פרויקט כמו EastMed נעשה בשילוב בין הלוואות מסחריות והלוואות ממוסדות פיננסיים של האיחוד, בריביות נוחות. אם לשפוט לפי קו המדיניות החדש, הסיכויים ש–EIB יעניק בעתיד מימון לפרויקט נראים אפסיים. יתרה מזאת, אם הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD), שהוא הגורם הממן המרכזי של פרויקטים מחוץ לאירופה, יקבל החלטה דומה — אז מימון פרויקט EastMed עשוי להיהפך מלאכה מאתגרת מאוד.

"יותר משני שלישים מחתנות הכוח החדשות שהוקמו בעולם בשנתיים האחרונות היו בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות, בעיקר אנרגיה סולארית פוטו־וולטאית, אנרגיית רוח, וחלקו של הגז הטבעי, הפחם והגרעין לייצור חשמל הולך ומצטמצם", אמר מור.

"קיימת מגמה גוברת לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, שעלות הפקתן ירדה ב–90% בעשור האחרון, והיא נמוכה ב–50%–70% מעלות הפקת חשמל בגז טבעי. גם ירידת מחירי אגירת החשמל בחוות מצברי לית'יום־יון ירדו ב–80% מראשית העשור, כך שכיום ייצור חשמל סולארי בתוספת אגירת חשמל, כבר שקול לעלות ייצור חשמל בגז או בפחם. לשם אנחנו צועדים".