הנדל"ן והקרנות שאליהם זרמו 100 מיליארד שקל מהפנסיה

   לכתבה המקורית

הריבית הנמוכה פוגעת בתשואות שגופי הפנסיה, הגמל וביטוחי המנהלים מניבים לעמיתים - ולכן הם מנסים להגדיל את התשואה באמצעות הגדלת הסיכון בתיק ההשקעות שלהם; וכן באמצעות השקעות אלטרנטיביות (שם כולל להשקעה בקרנות השקעה פרטיות ונדל"ן). נכון לסוף ספטמבר 2019, הגופים האלה ניהלו נכסים בהיקף של 1.7 טריליון שקל, לעומת 840 מיליארד שקל בסוף 2010 - גידול של כ-100% בתשע שנים.

 

חלק מהגידול הזה מקורו בחוק פנסיה חובה, שמחייב הן שכירים והן עצמאים בהפרשות לפנסיה, ולכן הגידול בנכסים צפוי להמשיך. למעשה, בכל שנה מתווספים לנכסי המוסדיים נכסים בהיקף של 30-20 מיליארד שקל נטו. לאור הגידול בנכסים והתשואות הנמוכות, המוסדיים מגדילים את ההוצאות הכספיות שלהם לטובת השקעות בחו"ל; וכן מגדילים את היקף השקעותיהם בנכסים אלטרנטיביים ובנדל"ן. סך השקעות המוסדיים בנכסים אלטרנטיביים הוא 100 מיליארד שקל (5.9% מסך הנכסים המנוהלים שלהם).

 

 

 
החשיפה לנדלן גדלה
 

גידול של 425% בנכסי קרנות ההשקעה

 

לפי נתונים של חברת פרדיקטה, עיקר הכסף בתחום הנכסים האלטרנטיביים מופנה לטובת קרנות השקעה. סכום של 81.1 מיליארד שקל מושקע בקרנות אלה, לעומת 15.4 מיליארד שקל ב-2010 - גידול של 426%. ההשקעות כיום מתפלגות לפי הפילוח הבא: 14.8% מושקע בקרנות נדל"ן; 14.7% בקרנות גידור; 6% בקרנות הון סיכון; והיתרה, 64.4%, בקרנות השקעה פרטיות. מנתוני פרדיקטה עולה כי שיעור האחזקה בקרנות נדל"ן עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות - מכ-8.4% בסוף 2012 ל-14.8% בסוף ספטמבר 2019 - כשהגידול בקרנות הנדל"ן בא על חשבון חלקן של קרנות הגידור.

 
 

קרנות ההשקעה מחו"ל נהנו ברבעון השלישי של 2019 מזרימת כספים של 57.9 מיליארד שקל - עלייה של 4% לעומת הרבעון הקודם. זאת, בעוד קרנות ההשקעה המקומיות נהנו מזרימת כספים של 23.2 מיליארד שקל - עלייה של 2.1% לעומת הרבעון הקודם.

 
 
פריחה בתעשיית קרנות ההשקעה

קיים שוני בין ההעדפה הגיאוגרפית של קרנות הון סיכון לאלה של קרנות גידור. 72% מההשקעה בקרנות הון סיכון היא בישראל, ו-28% מההשקעה היא בקרנות בחו"ל. בענף קרנות הגידור המצב הפוך. הקרנות המקומיות מקבלות רק 28% מהכספים, כשהשאר מושקע בקרנות הזרות. בענף קרנות הנדל"ן, רק 8% מהכספים מגיעים לקרנות המקומיות, ו-92% לקרנות הזרות. בענף קרנות ההשקעה הפרטיות, 30% מהכסף מגיע לקרנות מקומיות ו-70% מושקע בקרנות זרות.

 
 

מתוך 81 מיליארד השקלים שמושקעים בקרנות השקעה, 39% מהם נמצאים בענף קרנות הפנסיה; 34% נמצאים בענף קרנות הגמל ו-28% נמצאים בענף ביטוחי המנהלים. כשבוחנים את ההיקף הכספי של השקעות אלה, בקרנות הפנסיה מושקע הסכום הגדול ביותר בקרנות השקעה - 31.4 מיליארד שקל (3.8% מסך הנכסים). בקופות הגמל מושקעים 27.4 מיליארד שקל באפיק (5.3% מסך הנכסים) ובביטוחי המנהלים מושקעים 22.3 מיליארד שקל באפיק (6.35%).

 

במה משקיעים הגופים המוסדיים

הנדל"ן מאפשר ליצור מעין אג"ח צפויות

 

סך ההשקעה של הגופים המוסדיים בנדל"ן באופן ישיר הוא כ-19 מיליארד שקל, לעומת כ-7.3 מיליארד שקל בסוף 2010 - גידול של 160%. הרוב המכריע של הכסף (97%) מושקע בנדל"ן מניב. מתוך סך ההשקעות הישירות בנדל"ן, 92% מושקעים בנדל"ן מניב בישראל, 6% בנדל"ן מניב בחו"ל ו-2% בנדל"ן לא מניב.

 

 

במה משקיעות קרנות ההשקעות

שיעור ההשקעה הגבוה ביותר בנדל"ן, 69%, נמצא באפיק ביטוחי המנהלים. הסיבה לכך היא היסטורית - ביטוחי המנהלים הם החיסכון ארוך הטווח הוותיק ביותר. לכן, מנהלי הגופים של ביטוחי המנהלים השקיעו בנדל"ן במשך תקופה ארוכה יותר כדי לגוון את תיק ההשקעות ולהבטיח את התשואה למשקיעים. ההיגיון מאחורי ההחלטה פשוט יחסית: נדל"ן הוא נכס שאין לו מתאם לשוק ההון, ומאפשר באמצעות השכרתו ליצור מעין אג"ח ארוכות טווח שהתשואה עליהן ידועה מראש.

 
 
 

קרנות הפנסיה משקיעות ישירות בנדל"ן 24%, ואילו קופות הגמל משקיעות 7% בלבד. הסיבה לכך נעוצה בכך שחלק לא מבוטל מכספי הגמל הם נזילים, ולכן מנהלי ההשקעות אינם יכולים להסתכן ולהגדיל את ההשקעה בנדל"ן - שכן המימוש של השקעות נדל"ן הוא מורכב יותר מזה של קרנות השקעה. כך, אם יקדישו חלק גדול מדי מהתיק לנדל"ן, מנהלי קופות הגמל עשויים למצוא עצמם מתקשים לספק את הנזילות הנדרשת מהאפיק שבו הם פועלים.

 

 

ריבית הבנק הפדרלי

מאחר שהמוסדיים משקיעים גם בנכסים לא סחירים, נדרש שיערוך של שוויים - פעולה שמתבצעת על ידי כמה חברות פרטיות. יניב אבדי, שותף מייסד בחברת הייעוץ הפיננסי בטא פייננס, שמשערכת את נכסי המוסדיים, אומר ל-TheMarker כי ירידת הריבית מעלה את שווי השיערוך: "מגמת ירידת התשואות משלהי 2018 לאורך 2019 עשויה להביא לשיערוכים משמעותיים מאוד בדו"חות הכספיים של הגופים המוסדיים, שעשויים לפצות בצורה לא מבוטלת על הפסדי שערוך ההתחייבויות הביטוחיות שלהם".

 

תוספת רווח של מיליארדי שקלים

 

 

יניב אבדי
יניב אבדי צילום: אייל פרידמן

אבדי הוסיף כי "הגופים המוסדיים, שמשקיעים באופן תדיר ובהיקף משמעותי בשוק הלא סחיר, הן בחוב והן באקוויטי, נדרשים לשערך את האחזקות שלהם מדי שנה. היקפי ההשקעות הבלתי-סחירות גדלים והולכים מדי שנה, בין היתר לאור היקפי ההפקדות של העמיתים והמוגבלות של ההשקעות החלופיות בשוק המקומי.

 
 

"הירידה בתשואות מ-2018 ל-2019, שבולטת בכל הדירוגים באחוזים לא מבוטלים, עשויה להביא לשיערוכים משמעותיים מאוד, לאור העובדה שהגופים האלה משערכים את האחזקות לפי תשואת שוק; וכן לאור הצורך לבצע הערכות שווי, שגם הן מבוססות על שיעורי היוון מבוססי שוק. נראה שמגמה זו תמשיך גם ב-2020, מאחר שהיא נובעת, בין היתר, מהצפי לירידת הריבית בשוק ההון; להמשך היחלשות הכלכלות בעולם; ומהצורך של בנק ישראל לשמור על סביבת דולר ויורו נוחה, למרות חוסר רצונו לעשות זאת".

 

על פי הערכות בשוק הביטוח, השיערוך של הנכסים הלא סחירים יוסיף לרווח של חברות הביטוח מיליארדי שקלים בדו"חות הרבעון הרביעי של 2019 - מה שעשוי לפצות על חלק לא מבוטל מההפרשות שביצעו החברות בגלל ירידת הריבית והדרישה להגדיל את כריות הביטחון שלהן עקב כך.

linkedin לעמוד הלינקדאין של אסא ששון בשיתוף יניב אבדי
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס