התעלומה של חברות ה–IT: שלחו אלפי עובדים לחל"ת, אבל המניות כמעט בשיא

   לכתבה המקורית

התעלומה של חברות ה–IT: שלחו אלפי עובדים לחל

במהלך השבוע הקרוב יפרסמו ארבע חברות טכנולוגית המידע (IT) הגדולות בישראל את דו"חותיהן הכספיים לרבעון הראשון של 2020. הדו"חות יאפשרו הערכה ראשונית של מצב החברות הללו, שמעסיקות יותר מ–15 אלף עובדים בישראל, ושנחשבו עד לפני משבר הקורונה לבין החברות היותר בטוחות בתיק ההשקעות.

חברות IT בישראל נחשבות סולידיות, עם הכנסות עולות, רווחיות סבירה וחלוקת דיווידנדים שוטפת. בשנים האחרונות הן מבצעות מהלכי מיזוגים ורכישות בהיקפים אדירים, מה שהגדיל את הכנסותיהן והקטין את התחרות בענף. בנוסף הן פרוסות על פני המשק כולו ומבט על מניותיהן ועל דו"חותיהן יכול לתת תמונת מצב לא רעה של המשק כולו.

 

משבר הקורונה הפיל בבת אחת את המניות שכן העסקים כמעט הודממו, פרויקטים הופסקו ועובדים נשלחו הביתה, רבים מהם לחל"ת. אלא שעדיין האי ודאות גדולה ולא ברור עד כמה חדה תהיה הירידה בהכנסות; מה תהיה החשיפה של אותן חברות לעסקים בקשיים שלא יפרעו חובות, או יבטלו עסקות מתמשכות; ואם הן ייאלצו לצאת במהלכי חיתוך בהוצאות, במצבת העובדים ובנדל"ן.

 
גורילות לא ממונפות

לדברי גיא בראל, אנליסט במיטב דש, לרוב חברות טכנולוגיית המידע הגדולות היתה תוכנית מגירה להמשכיות עסקית בעת רעידת אדמה או מלחמת טילים, והן יישמו אותה בתקופת הסגר. עם זאת, הוא אומר כי "קשה לדעת מה המצב. רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין לאן השוק הולך".

 
 

לדברי יניב אבדי, שותף מייסד של חברת הייעוץ הפיננסי בטא פייננס, "מדובר בחברות חזקות מבחינה פיננסית — גורילות לא ממונפות — כך שגם אם תהיה תקופה חלשה, הן לא צפויות להיקלע לקשיים כמו חלק מחברות הנדל"ן".

לקוחות

לדבריו, עבורן המשבר עשוי להוות הזדמנות — הן עשויות להיות מסוגלות לרכוש חברות שנמצאות במשבר תזרימי במחיר יותר נוח. כמו כן, אם עד כה הן נאלצו להילחם בשיניים כדי לגייס עובדים בגלל התחרות מול תעשיית ההיי־טק, ייתכן שיוכלו לגייס כוח עבודה זול יותר.

 

עם זאת, ייתכן גם שהמאבק הקשוח על עובדים מול תעשיית ההיי־טק יימשך באותה עוצמה. מנהל בכיר בתחום ה–IT אמר כי "לפני הקורונה היה מאבק לגייס. מן הסתם, במצב של מיתון היינו מצפים לראות שינוי, אבל אנחנו לא מרגישים את זה, ולכן לא בטוחים שזה יקרה. העובדים מהפרויקטים שלנו שנסגרו — נבלעים במקומות אחרים. ברור שיהיה גל של מיתון כלכלי, אך כעת זה לא מורגש ואנחנו לא מבינים מדוע".

לדברי אבדי, "בטווח הקצר המשבר יכול לגרום לפגיעה בלקוח כזה או אחר של חברות ה–IT, אך לא לקריסת התחום, ולכן המניות של החברות האלה לא נפגעו באופן חריף לעומת אפיקי השקעה אחרים. למעשה, שוקי המניות צופים לענף התאוששות מהירה".

 
 

כל מניות ה–IT נפלו בעוצמה במשבר, ואז חזרו לטפס במהירות ונסחרות כעת סביב השיא שלהן. בתחילת המשבר מלם תים (+0% 72350) נפלה מהשיא בפברואר ב–49% — ואז זינקה בחדות ב–78%; חילן (+2.18% 13100) השילה מערכה 42% — ואז זינקה ב–40%; וואן טכנולוגיות (+0.34% 26600) נפלה 42% מהשיא בינואר — ואז טסה 67%; ומניית מטריקס (+0% 6940) ירדה ב–52% — ואז זינקה ב–76%. שווי השוק של מלם תים הוא 1.6 מיליארד שקל, חילן שווה 3 מיליארד שקל, וואן טכנולוגיות שווה 1.8 מיליארד שקל ומטריקס 4.3 מיליארד שקל.

במלם תים נבהלו

בשיא המפולת בשווקים נראה כי במלם תים נבהלו, והמנכ"לים המשותפים אודי וינטראוב ואילן טוקר שלחו לעובדים בסוף אפריל מכתב המודיע להם על הפסקת ההפקדות של החברה בקרנות ההשתלמות של העובדים. ההודעה יצאה כמה שבועות לאחר הדו"חות השנתיים של החברה, שסיכמה את 2019 עם רווח של 104 מיליון שקל ותזרים מזומן של 181 מיליון שקל.

חברת אחרות בענף הסתפקו בעצירת הדיווידנדים. חילן — שרשמה ב–2019 רווח נקי של 129 מיליון שקל ותזרים מזומנים נטו מפעילות שוטפת של 164 מיליון שקל — לא יכלה לכמת בדו"חות 2019 את השפעת הקורונה על עסקיה. החברה, שנותרה עם יתרת עודפים בהיקף של 281 מיליון שקל שניתנת לחלוקה, הודיעה כי לא תחלק דיווידנד לאור האי ודאות.

 

גם וואן טכנולוגיות, שסיכמה את 2019 עם רווח של 82 מיליון שקל, החליטה לא להסתכן ולא ביצעה את חלוקת הדיווידנד שהיא נוהגת לבצע בגין רווחי הרבעון הרביעי. עם זאת, החברה העריכה כי יש לה יכולת פיננסית טובה להתמודד עם המשבר.

מטריקס, שרשמה ב–2019 רווח המיוחס לבעלי המניות בסך 159 מיליון שקל ויתרת רווחים ראויים לחלוקה בסך 360 מיליון שקל — חילקה בסוף מארס דיווידנד של 35.5 מיליון שקל. זאת, אף שהודיעה כי אם משבר הקורונה יחריף — הוא עשוי לפגוע בהכנסותיה ובתוצאותיה, בעיקר בעסקי החברה בארה"ב.

לדברי אבדי, "בגלל החוסר ודאות, רוב חברות ה–IT עצרו את החלוקה של הדיווידנדים שהשוק ציפה להם. אין ספק כי בדו"חות הבאים צפוי להיות תמחור מחדש של העסקות שבוצעו לאחרונה, ואנו צפויים לראות בדו"חות ירידת ערך בשווי של החברות שנרכשו בעת הרעב למיזוגים ורכישות. בימים אלה המנכ"לים ומנהלי הכספים בחברות יושבים על המדוכה, ובודקים אם יש ירידת ערך או לא באותן חברות קטנות שנרכשו ושחשופות למשבר".

יצליחו לגבות חובות מהלקוחות?

אחת השאלות המעניינות יותר מבחינת המשקיעים היא אם החברות בענף מצליחות לגבות את יתרת הלקוחות (חובות של לקוחות כלפיהן בגין פרויקטים) בהצלחה כבעבר. בדו"חות 2019, מלם תים הצהירה כי קיימת יתרת לקוחות בסך 108 מיליון שקל שמועד פירעונה חלף, אך "בהתבסס על ניסיון העבר ואיכות האשראי של החייבים", היא לא ביצעה הפרשה לחובות מסופקים בגינה מכיוון שהם לטענתה ניתנים לגבייה. הסכום שחייבים לה לקוחות שחרגו מימי האשראי שנקבעו להם, ולא נכללה בגינו הפרשה לחובות מסופקים, הוא 42 מיליון שקל.

סכום יתרת הלקוחות של חילן הוא 541 מיליון שקל, והיא ביצעה הפרשה עבור 4 מיליון שקל מתוכם. החברה נותנת 102 ימי אשראי בממוצע. למטריקס יתרת לקוחות בסך 1.14 מיליארד שקל, והיא ביצעה ב–2019 הפרשה של 8.6 מיליון שקל לחובות מסופקים. לוואן טכנולוגיות יתרת לקוחות בסך 474 מיליון שקל, לאחר שהפרישה 3 מיליון שקל לחובות מסופקים ב–2019.

כשנשאל אם אנו צפויים לראות הרבה הפרשות לטובת חובות מסופקים, בראל משיב כי "העסקים הגדולים לא יבצעו הפרשות גדולות, בדומה להפרשות שביצעו הבנקים שחשופים לעסקים קטנים ולאדם הפרטי. כן צפוי שיהיה להם קיפאון מבחינת הפרויקטים החדשים".

אבדי אומר כי "ניתן להניח כי חברות שעובדות עם גופים של הממשלה — הפגיעה בהן תהיה קטנה יותר. סביר שתהיה פגיעה בהכנסות, אבל נמוכה מהפגיעה הצפויה בחברות שרוב הלקוחות שלהן הם פרטיים".

המנהל הבכיר בחברת IT אומר כי "אנחנו עדיין מנסים להבין את חומרת המצב — אם הוא עומד להימשך או שמדובר באפיזודה חולפת. הסיבה שכולם זרקו עובדים לחל"ת היא שהממשלה פרשה רשת ביטחון". מבחינתו, התמונה לא ברורה: "יש פרויקטים שהתבטלו, למשל ברשות שדות התעופה, והבנו מדוע. אך בנק לאומי, למשל, הוציא הרבה אנשים מצוות ה–IT לחל"ת ונראה שהוא עומד לנצל את המצב לקיצוץ ולא להחזיר אותם".

התוכנית למצב של טילים על תל אביב

לגבי האפשרות שחברות טכנולוגיית המידע יצמצמו את שטחי המשרדים שלהן וימשיכו לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, השיב אותו מנהל בכיר: "באופן מפתיע, העבודה מהבית עבדה. עובדים בודדים הגיעו למשרדים והיתר עבדו מהבית. זה אכן גורם לנו לחשוב שוב על צמצום שטחי המשרדים. לדעתי זה יפתח לכולם את הראש לנסות ולעבוד אחרת. אנחנו הצלחנו לבצע זאת מבלי לפגוע בעבודה, מכיוון שהיה לנו תרחיש למצב שבו טילים נופלים על המרכז ופוגעים במשרדים הראשיים שבהם נמצא הציוד החשוב. הפעלנו את התוכנית, והיא איפשרה לנו לתת שירות מלא ללקוחות. על אף שזה עבד טוב, צריך להבין שבזמן הסגרי הקורונה כולם היו בבית — ולכן כולם עשו לכולם הנחות. לכן אני לא חושב שהתוכנית מספיק טובה למצב שבו לחברה שלנו היה קורה משהו אך לא לכל שאר החברות".

לדברי בראל, ברור כי יהיה לחברות קשה יותר לגייס פרויקטים חדשים בתקופה הקרובה, והשאלה היא כמה שמרנות הן יפגינו בשל האי ודאות. הוא אומר: "לדעתי הם לא ירצו לשחרר הרבה עובדים הביתה כי יש קושי לגייס כוח אדם טוב. במרבית החברות הוציאו לחל"ת כי לא היתה פעילות לכולם, או היה מדובר בעובדים פנימיים שלא יכלו לעבוד בסגר — אך אני מניח כי רוב העובדים חזרו מחל"ת. באופן כללי, משבר הקורונה שם דגש על הפן הטכנולוגי — ולכן להערכתי חברות ה–IT ייפגעו ממנו פחות. הקורונה שמה דגש על הצורך בהקמת מערך טכנולוגי. כך שגם אם יהיה מיתון — רוב החברות כנראה יבינו שזה לא התחום שכדאי לקצץ בו".

linkedin לעמוד הלינקדאין של שלי אפלברג בשיתוף יניב אבדי
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס