עניין של תמהיל: למה בורסת ת"א נפגעה ממשבר הקורונה יותר מהבורסה בארה"ב

   לכתבה המקורית

עניין של תמהיל: למה בורסת ת

משבר הקורונה הוא משבר בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת על כלל השווקים. ככזה, אין זה מפתיע לראות כי הוא בא לידי ביטוי ביתר שאת בשווקים ההון שחוו קריסות שלא נראו מזה עשור. כל מדדי המניות הספיקו לאבד בשיא הירידות מעל לכ-35% מערכם, שזה אמנם פחות מהמשברים של 2008 ו-2000, אך הם עשו זאת בחודש אחד בלבד, שכלל כמה מהימים הגרועים בהיסטוריה של הבורסות. מאז חזינו בהתאוששות מרשימה ביותר, תוך מחיקת יותר ממחצית מהירידות, אך איש אינו יודע לנבא כי תמו הירידות.

 

 

 

עד לנקודה זו, הבורסה בתל אביב ניזוקה יותר מהבורסות בניו יורק. המדדים המובילים בתל אביב איבדו בחודשיים וחצי האחרונים כ-16% מערכם, בעוד מדד ה S&P 500-איבד 13% מערכו והנאסד"ק 100 איבד 4% בלבד. הסיבה לכך שהבורסה המקומית נפגעה יותר נעוצה בגורם אחד מרכזי – תמהיל החברות הנסחרות. אחוזת בית משופעת בחברות נדל"ן ופיננסים, שבאופן מסורתי פגיעים יותר בעיתות משבר, ודלה בחברות טכנולוגיה, שמוצאות את עצמן חסינות יותר למשבר.

 

במילים אחרות, המשבר הזה הוא קריאת השכמה באשר לצורך של שוק ההון המקומי להצטייד בעוד מניות טכנולוגיה.

 

בורסת תל אביב
בורסת תל אביב צילום: בלומברג

 

מבחינה ענפית יש סקטורים שנפגעו יותר וסקטורים אשר נפגעו פחות, אך כמעט כל הסקטורים איבדו ערך משמעותי. הסיבה לכך היא שישנם מספר מעגלי פגיעה.

 

ראשית נפגעו מניות החברות שבענפים שלהן המציאות החדשה הכתה בעוצמה יתרה כמו תעופה, תיירות ומלונאות. כמו כן נפגעו הענפים שתלויים בחוסן המשק (יבוא רכב, מוצרי צריכה לא חיוניים ויזמי נדל"ן למגורים). שנית, מכיוון שהמשק כולו ספג פגיעה, סקטורים מוטי משק דוגמת פיננסים ונדל"ן צנחו ביתר שאת.

 

וכגל הדף נוסף, ישנו האפקט הפיננסי של בהלה והימלטות כוללת מהשקעות נושאות סיכון - מניות ואגרות חוב - שמביאה לפדיונות ענק בקרנות הנאמנות ומכשירי השקעה מסוגים שונים.

 

כך נוצר מצב שגם מניות של חברות שלכאורה לא היו אמורות להיפגע, ספגו ירידות שערים חדות.

 

הענפים שנפגעו יותר

 

 

כאמור, הפגיעה המאסיבית ביותר התרחשה בענפים שחשופים יותר מכל למדיניות ה"ריחוק החברתי" בה נוקטות כל מדינות העולם – תעופה, תיירות ומלונאות. מניות חברות אלה צנחו בשיעורים של עד 50%. ובמידה רבה של צדק, שכן גם ההכנסות שלהן נפגעו וגם היקפי ההוצאות הקבועות שלהן לא יאפשרו להן להיות משותקות זמן רב. בתל אביב ירדו אל על, פתאל, דן ואיסתא ב-30% בממוצע. בארה"ב, לעומת זאת, חברות מלונות כמו הילטון ומאריוט ירדו ב-35%-45%, וחברות תעופה כמו אמריקן איירליינס ויונייטד התרסקו ב-65%.

 

 

את הפער בין הירידות ניתן להסביר בציפייה של המשקיעים בישראל לסיוע ממשלתי, ובכך שהפעילות של ישרוטל ודן מוטה לתיירות פנים.

 

מניות ענף נוסף שנפגע הן של חברות הנדל"ן המניב, שירדו אף ביותר מ-30%. גם החברות האלו תלויות בצמיחה ובצריכה, והן ממונפות מטבען, מה שהופך את המניות שלהן לתנודתיות. עם זאת, בתוך הסקטור ישנה שונות רבה, בשל ההבדלים ברמת המינוף.

 

כשמשווים בין ישראל לארה"ב, ניתן לראות שמעבר לים חברות הנדל"ן המניב קרסו בשיעורים של 40%-50%, ובארץ הירידות הסתכמו ב-30% "בלבד".

 

את הפער ניתן לייחס לצפי שהפגיעה בכלכלה האמריקאית תהיה גדולה יותר ולכך שחברות אלו בארה"ב ממונפות יותר.

 

גם מניות הסקטור הפיננסי נפגעו, שכן הן תלויות בחוסן המשק. מניות הסקטור הפיננסי בישראל ירדו בשיעור של כ-20%, שיעור מתון יותר בהשוואה לארה"ב, שם הירידה הממוצעת של הבנקים הגיעה ל-39%. את הפער ניתן להסביר בכך שבישראל קיים סיכוי נמוך שבנק יקרוס בשל טעמי שמרנות, וכי המדינה לא תאפשר זאת, בעוד שבארה"ב בנקים כבר קרסו בעבר. בחברות הביטוח הפער היה קטן יותר – ירידה ממוצעת של 15% בתל אביב לעומת 25% בארה"ב.

 

מלון הרודס של רשת פתאל. מניות התיירות הישראליות נפלו ב-30% בממוצע
מלון הרודס של רשת פתאל. מניות התיירות הישראליות נפלו ב-30% בממוצע
צילום: אתר החברה
 

 

 

הענפים שנפגעו פחות

 

 

מניות ענף הקמעונאות בתל אביב מככבות בבורסה המקומית. בתחילה הן ספגו ירידות של עד 15%, בעיקר בשל הפדיונות הכבדים בקרנות הנאמנות, אך מאז מניות כמו שופרסל ורמי לוי מחקו את הירידות ואף נמצאות בתשואה חיובית. ביצועי המניות מתכתבים עם ביצועי החברות, שמדווחות על פדיונות שיא. בענף זה ביצועי החברות הישראליות, שעלו בכ-10%, טובים משל החברות האמריקאיות, שדרכו במקום.

 

 

ענף התקשורת גם הוא ספג פגיעה מועטה, בשל הצריכה המוגברת של המדיה. מניות החברות בענף זה בתל אביב רשמו ירידות של 12%. בארה"ב חברות כמו ורייזון וטי-מובייל, שהן רווחיות וממונפות יותר מבזק, סלקום ופרטנר, לא ירדו כלל. 

צח קסוטו, שותף מייסד בבטא פייננס
צח קסוטו, שותף מייסד בבטא פייננס צילום: אייל פרידמן
 

 

בתחום ה-IT ביצועי החברות בשתי המדינות דומים. חברות כמו נייס, מג'יק ואלוט ירדו בפחות מ-10%, בדומה לאדובי ואוראקל.

 

שני ענפים נוספים שמחקו את הירידות ועברו לתשואות חיוביות הם פארמה וביומד, בעיקר בזכות הביקוש לתרופות ופיתוחים רפואיים מתקדמים. בנוסף, ישנה התקווה שאחת מהחברות האלו תפתח חיסון או תרופה לקורונה. חברות כמו טבע, פריגו ואופקו הציגו ביצועים דומים ביחס למקבילותיהן האמריקאיות פייזר, ורטקס ואבוט.

 

הרכיב הסודי: התמהיל

 

במבט על, ניתן לראות שבתוך כל ענף החברות הישראליות נפגעו פחות מאלו האמריקאיות, אבל המדדים עצמם צנחו בתל אביב בשיעורים חדים יותר. ההבדל נובע מהתמהיל. הבורסה בארה"ב משופעת בחברות טכנולוגיה ופארמה מתקדמות מתקדמות, שמהוות יותר מ-50% ממדד S&P 500, בעוד הבורסה המקומית מובלת על ידי חברות נדל"ן (35% ממדד ת"א 125) ופיננסים, וחברות הטכנולוגיה והפארמה מהוות רק 33% מהמדד המייצג, ורובן דואליות.

 

 

צח קסוטו הוא שותף מייסד במשרד הייעוץ הכלכלי בטא פייננס, רותם פאר הוא מנהל פרויקטים בבטא פייננס

linkedin לעמוד הלינקדאין של צח קסוטו ורותם פאר
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס