גל ירוק שוטף את הבורסה: חברות האנרגיה המתחדשת שוות 25 מיליארד שקל

   לכתבה המקורית

חברות האנרגיה המתחדשת בתנופה. מאז השפל במארס זינקו מניותיהן בעשרות אחוזים, וכבר עקפו את המחירים שלהן מלפני משבר הקורונה. חברות חדשות מנצלות את ההתעניינות המחודשת של המשקיעים, ויוצאות להנפקות ראשוניות (IPO) במחירים גבוהים; בעוד חברות ותיקות מנצלות את העליות להצטייד במאות מיליוני שקלים. שווי השוק של החברות בענף נסק ל–25 מיליארד שקל. לשם השוואה, שווי חברות הגז והנפט בבורסה מסתכם בכ–13 מיליארד שקל.

התנופה של חברות האנרגיה המתחדשת — העוסקות בעיקר בהפקת חשמל מאנרגיית שמש באמצעות טכנולוגיה פוטו־וולטאית (PV) או טורבינות רוח — מיוחסת לכמה גורמים שפועלים במשולב, בהם העובדה שהפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות נהפכה האמצעי הזול ביותר, אף יותר מגז טבעי; הטרנד העולמי על רקע משבר האקלים הגלובלי; תוכניות תמריצים נרחבות של ממשלות בעולם; וגם משבר הקורונה — שהדגיש, כנראה, את הצורך בקיום הרמוני עם הסביבה.

 

"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד טובה בתחום של האנרגיה המתחדשת, חרף משבר הקורונה", אמר שגיא בן סימון, מייסד־שותף בחברת הייעוץ בטא פייננס. "ניתן לראות שהחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה מראות צמיחה משמעותית בנכסים ובשווקים שבהם הן פועלות. בנוסף, ניתן לראות גידול בשוויים בכלל המניות של חברות האנרגיה המתחדשת. חברות אלה אף הראו התאוששות במשבר הקורונה, בשונה מחלק מהענפים האחרים, דוגמת נדל"ן מניב, בצד החוזקה של הענף באופן יחסי".

 
 

"יש הייפ מטורף במניות האנרגיה מתחדשת", אמר תום שפרן, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת סולגרין. "התחום, שהיה חזק בשנתיים האחרונות, מבסס את עצמו עכשיו כחלופה מעניינת לנדל"ן המניב. זה נובע משתי סיבות. ראשית, זהו תחום שאינו תלוי בשוכרים, אלא מבוסס על תעריף מוגדר ומובטח ליותר מ–20 שנה. שנית, מדובר בעסק שעובד מעצמו. ברגע שנכס מתחיל להניב ומוכר חשמל — הוא כמעט לא פגיע. הוא מתנהל ללא מגע יד אדם, והכל עובד מעצמו. זה יתרון עצום".

שלוש מנפיקות חדשות

כמה שווה

מבין המנפיקות בגל הנוכחי, הראשונה היתה דוראל אנרגיה (-0.17% 645), שבשליטת דורי דוידוביץ' ואלון קסל. החברה השלימה גיוס הון של 126 מיליון שקל, לפי שווי גבוה של 575 מיליון שקל.

 

השנייה היתה משק אנרגיה, שבשליטת הארגונים הכלכליים של הקיבוצים. החברה גייסה 140 מיליון שקל, לפי שווי של 235 מיליון שקל. שתי ההנפקות נהנו מביקושים גבוהים, בין היתר, מגופים מוסדיים מרכזיים, וננעלו מעל מחירי המינימום.

לשתי המנפיקות עתידה בקרוב להצטרף חברה שלישית. ל–TheMarker נודע כי סולאיר ישראל (Solaer Israel), שהיא שותפה של חברת אנרג'יקס (-0.71% 1398) בכמה פרויקטים, נערכת להנפקה ראשונית לפי שווי מוערך של סביב 100 מיליון שקל. סולאיר היא חברה בת של קבוצת סולאיר הספרדית, שהוקמה ב–2004. הקבוצה עוסקת בייצור חשמל באמצעות טכנולוגיות פוטו־וולטאיות. לקבוצה יש פרויקטים בישראל, איטליה, גרמניה, צ'כיה, ספרד וארה"ב.

 
 

בצד המנפיקות החדשות, גם מצבן של החברות הוותיקות בבורסה, העוסקות בייצור חשמל ממערכות סולארית או טורבינות רוח, מעולם לא היה טוב יותר. חרף המשבר, שהפיל לרצפה את המניות של חברות הנדל"ן והפיננסים, המניות של חברות האנרגיה המתחדשת זינקו. אנרג'יקס, למשל, החברה הגדולה בתחום בבורסה, קפצה מתחילת השנה ב–40%; אנלייט (-1.56% 563.1) אנרגיה זינקה ב–33%; ואלומיי קפיטל (-1.94% 7482) עלתה ב–12%. החברות הללו השלימו עליות חדות של 140%–690% בחמש השנים האחרונות.

על רקע העליות החדות, חלק מחברות האנרגיה המתחדשת יצאו באחרונה לגיוסי הון. אנרג'יקס, שבשליטת אלוני חץ (-2.85% 3408), גייסה 232 מיליון שקל בהנפקת מניות. החברה מחזיקה בפרויקטים פוטו־וולטאיים בישראל ובארה"ב ובפרויקטים של אנרגיית רוח בפולין. המגייסת השנייה היתה סולגרין (-2.3% 1569), שבשליטת קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל של יוסי זינגר וארז בלשה. החברה, שנסחרת לפי שווי של 140 מיליון שקל, גייסה 37 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות.

שגיא בן סימון

שגיא בן סימון צילום: אייל פרידמן

בבורסה נסחרות חברות נוספות שפועלות בעולם האנרגיות המתחדשות. אחת מהן היא אוגווינד (+7.05% 8670), שעוסקת באגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. מנייתה של אוגווינד זינקה מתחילת השנה ב–673%, ושווי החברה נסק ל–1.4 מיליארד שקל. ברשימה גם נכללת אורמת טכנולוגיות הוותיקה, שנסחרת לפי שווי של 12 מיליארד שקל. החברה עוסקת בהפקת חשמל מאנרגיה גיאותרמית ובהשבת אנרגיה.

 

חברות נוספות קטנות יותר הפועלות בענף ונסחרות בבורסה הן ברנמילר אנרג'י (+2.65% 1199), שמחזיקה בפרויקט פוטו־וולטאי במישור רותם, ומספקת ציוד ופתרונות לאגירת אנרגיה, בדגש על אגירה תרמית; חברת התשתיות נקסטקום, שבין היתר מקימה חווה סולארית לענקית האנרגיה הצרפתית EDF ליד קרית גתסאנפלאואר (+0% 598.1), שעוסקת בייצור חשמל בטכנולוגית רוח בפולין; ואפולו פאוור, שמפתחת טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית.

"האנרגיה המתחדשת היא העתיד"

לדעת פעילים בענף, אחד הגורמים שמאיץ את ההתפתחות של תחום האנרגיות המתחדשות הוא משבר הקורונה. "הקורונה הוא דוגמה לחולשה של האנושות מול הטבע", אומר רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי קפיטל, שמחזיקה בפרויקטים פוטו־וולטאים בישראל ובאירופה. "המשבר המחיש שרק 'גיהוק' קטן והדברים יכולים להיראות אחרת. אנשים הבינו מה מהמשמעות של 'להתעלל' בכדור הארץ. כיום זה הקורונה, ומחר זו יכולה להיות עלייה של שתי מעלות בטמפרטורה בכדור הארץ.

"השינוי קרה וממשיך לקרות. הראשונות שהבינו את זה היו החברות האנרגיה עצמן. חברות ענק, כמו טוטאל, פיצלו את הפעילות לשתי חטיבות — האחת עוסקת בתעשיית הפחממנים והשנייה באנרגיות מתחדשות. גם הן זיהו את המגמה: תעשיית האנרגיה המתחדשת היא העתיד, בעוד התעשייה החומה (נפט) והתעשייה השחורה (פחם) הן נחלת העבר. הן אמנם לא ייעלמו בתוך יום, אבל הן יגיעו בתוך שנים לסוף דרכן", אמר פרידריך.

עברו לתצוגת גלריה

 
מניות האנרגיה

בצד השינוי התפישתי, גם ממשלות בעולם הכריזו על תוכניות להשקעה באנרגיות מתחדשות במטרה להתמודד עם המשבר וכאמצעי להתנעת הכלכלות. בישראל פירסם באחרונה משרד האנרגיה, בראשות השר יובל שטייניץ, תוכנית מהפכנית לצמצום הפקת החשמל המבוסס על דלק מזהם. המשרד קבע יעד שאפתני, שלפיו עד סוף 2030, כ–30% מייצור החשמל בישראל יתבססו על אנרגיות מתחדשות, במקום יעד של 17% שנקבע בספטמבר 2015.

"ישראל, כמו מדינות אחרות, עוברת מהפכה של שינוי באמצעי ייצור החשמל", אמר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל (-0.17% 645), המצטרפת החדשה לבורסה. "המשקיעים כיום מבינים את מה שאנחנו הבנו מזמן — העולם נוטש את האנרגיות המזהמות ועובר לאנרגיות מתחדשות. זה תהליך גלובלי שלא פסח על ישראל. המגמה היא לעבור מתחנות כוח גדולות וריכוזיות, לייצור מבוזר באמצעות אנרגיות מתחדשות. התוכנית של משרד האנרגיה היא בדיוק סיכום של התהליך הזה.

"עולם החשמל עמד במשך עשרות שנים כמעט ללא שינוי — מייצרים חשמל כמו שייצרו אותו לפני 100 שנה. אבל בראייה קדימה המשקיעים מבינים שיש מהפכה בעולם החשמל, כמו המהפכות אחרות שהיו, למשל, בעולם התקשורת. יש פה שינוי. כולם מזהים את המעבר לייצור חשמל מאמצעים נקיים וזולים. המגמה הזו אינה ייחודית רק לישראל. בגרמניה הכריזו שעד 2050 100% מייצור החשמל יתבסס על אנרגיות מתחדשות. המדינות וירג'יניה וקליפורניה בארה"ב העמידו יעד דומה".

"התוכנית של משרד האנרגיה ליעד של 30% עד 2030 מבטאת היקפי השקעה אדירים ביחס למה שהיה עד היום בתחום האנרגיות המתחדשות", אמר שפרן. "מדובר בהשקעה שנתית של 4–5 מיליארד שקל, שיתמקדו בעיקר באנרגיה המבוססת על מערכות פוטו־וולטאיות. מדובר בפוטנציאל משמעותי לחברות. אם בסופו של דבר יתממשו אפילו רק 60%–70% מהיעד שנקבע, המשמעות היא שתהיה השקעה אדירה ביחס למשאבים שהוקצו עד היום לתחום".

"התוכנית של משרד האנרגיה שלפיה 30% מצריכת האנרגיה בישראל תהיה מאנרגיה מתחדשת עד 2030 שווה בערך ל–16 אלף מגה־ואט מותקנים לפי רשות החשמל, שזה שווה ערך לכמעט כל המגה־ואטים המותקנים בישראל כיום. ברור שזאת המגמה, ובעקבותיה הולכים המשקיעים", הוסיף בן סימון.

פרויקט אנרגיית רוח בפולין

פרויקט אנרגיית רוח בפולין צילום: ללא קרדיט

שפל בעלויות הייצור

הצמיחה של תחום האנרגיות המתחדשות אינה מיוחסת רק לשינויים תפישתיים, כפי שבאו לידי ביטוי בתוכנית החדשה של משרד האנרגיה, אלא נשענת על בסיס כלכלי חזק. עלויות האנרגיה המתחדשת נמצאות בירידה דרמטית ומתמשכת. במכרזים בעולם המחירים ירדו ל–2 סנט ואף פחות לקילו־ואט. בישראל, המחיר במכרז האחרון באשלים למתקן מתח עליון ירד מתחת ל–9 אגורות לקילו־ואט, בעוד הפקת חשמל מגז טבעי עולה 27 אגורות. העלויות הנמוכות הופכות את האנרגיות המתחדשות לאמצעי הזול ביותר להפקת חשמל.

"לאורך השנים תחום האנרגיות המתחדשות נדרש לסובסידיות ממשלתיות כדי שייהפך רווחי. לסובסידיות דחפו ארגונים ירוקים ואמנות בינלאומיות. אבל התחום עבר שינוי עמוק; כיום זול יותר לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות ביחס לדלק. ברגע שהתחום נהפך הכי כלכלי, הכי ירוק וגם הכי זול — החלה התנופה. התהליך קורה כבר עכשיו, ולפי כל התחזיות המגמה הזו תימשך. זה יוצר אופק צמיחה גדול מאוד לכל החברות הפועלות בענף", אמר נוימן.

נוימן הדגיש כי חלה ירידה דרמטית בעלויות המרכיבים לשדות פוטו־וולטאים: "על הפאנלים הסולאריים הראשונים שקנינו ב–2008 שילמו 4.5 דולרים ליחידת ואט. כיום העלות שלהם היא בערך 20 סנט. גם שאר חלקי המערכת מאוד השתכללו, והמחירים ירדו. במקביל, המוצרים נהפכו יותר יעילים. התחזיות קדימה הן שתהיה עוד הוזלה. בישראל בעבר האטו את ההתרחבות בתחום בשל הצורך לשחרר מכסות (סבסוד; ע"א). ואולם מאז שייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת נהפך זול יותר, באופן שיכול להפחית את יוקר המחיה, אין יותר גורמים מעכבים".

"הירידה בעלויות ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת שינתה את התמונה בענף באופן משמעותי", הדגיש שפרן. "העלויות ירדו כי חומרי הגלם — הקולטים הפוטו־וולטאים, הממירים והסוללות — זולים הרבה יותר. גם הסוללות (לאגירת אנרגיה, ע"א) מתקדמות בצעדי ענק לקראת כדאיות כלכלית. זה מאוד משמעותי עבור הפרויקטים הסולאריים. לראיה, רשות החשמל פירסמה מכרז ראשון עם טכנולוגיית אגירה, שעומד לצאת ביולי.

אנרגיות מתחדשות

"המשמעות היא שלהבדיל מהסובסידיות שהיו צריכים לתת לפני עשור — כיום אין צורך לתמוך בתעשייה. יש פה מצב של Win־Win לכולם. גם ייצור חשמל באופן נקי וסביבתי, וגם עלויות ייצור מהזולות שיש. זה בהחלט מסביר את המגמה ואת ההייפ סביב התחום בשנים האחרונות", הוסיף שפרן.

לדברי בן סימון, המגמות המתוארות תומכות בחברות הפועלות בענף — ומשדרות למשקיעים שיש סיכוי להשאת ערך. "ניתן לראות כבר עכשיו שיש הצלחה של יזמים ישראלים בחו"ל, כמו אנלייט, שסגרה פיננסית עסקות בספרד, ומתקדמת בהצלחה באיטליה ובשוודיה, בצד חברות נוספות שפועלות באירופה; אנרג'יקס שפועלת בארה"ב; ודוראל באיטליה וארה"ב. מדובר במניות צמיחה עם מודל עסקי מבוסס שרוכבות על מגה־טרנד גלובלי.

"האמונה של המשקיעים ממוקדת בעתיד הוורוד שלפניהם, כשגם הטכנולוגיה מתפתחת בתחום וגם העלויות יורדות. זאת, בצד משבר האקלים העולמי וההתחייבות של ישראל להסכם פריז להפחתת פליטת גזי החממה. החברות מחזיקות בנכסים אטרקטיביים בסיכון נמוך, הנהנים מתזרימים ברמת ודאות גבוהה ותעריף קבוע ל–20–25 שנה קדימה", הדגיש בן סימון.

האתגר: פתרונות אגירה

האתגר כעת המונח לפתחן של חברות האנרגיה המתחדשת מיוחס בעיקר ליכולת למצוא פתרונות לאגירת אנרגיה. בשונה מתחנות כוח גרעיניות, פחמיות או הידרואלקטריות, אספקת החשמל ממתקנים של אנרגיה מתחדשת, כמו שדות סולאריים או טורבינות רוח, אינה רציפה וליניארית; היא תלויה בשמש וברוח (או בגלים) — דבר שיוצר חוסר איזון בין הייצור לביקוש. הבעיה הזאת מצריכה פיתוח סוללות — כלומר, "מחסנים" שיקלטו את האנרגיה, וישחררו אותה בהתאם לביקושים.

פתרונות האגירה כיום מתבססים בעיקר על סוללות ליתיום־יון; הקמת תחנות כוח הידרו־אלקטריות בטכנולוגיה של אגירה שאובה; אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס; ומערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגל תנופה. ההערכה היא כי שכלול הטכנולוגיות לאגירה יאפשרו להרחיב משמעותית ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת; בעוד תחנות הכוח המופעלת בגז ייהפכו ל"פיקריות" – כלומר, הן יפעלו בעיקר בשעות העומס.

שדה סולארי בגליל המערבי

שדה סולארי בגליל המערבי צילום: קבוצת דוראל אנרגי

"בעוד 10–15 שנה חלקן של האנרגיות המתחדשות בייצור חשמל יהיה דומיננטי מאוד. אנחנו נראה הרבה אגירה של אנרגיה לסוגיה — בגלל האופי הלא צפוי של הייצור. צריך 'מחסן' שיווסת את החשמל — כלומר, אוגר כשמייצרים ומשחרר כשצריכים", אמר פרידריך. "במקביל, נראה התפתחות של הרשת ושל ניהול הרשת. אנחנו כרגע עוברים מהפכה עצומה בעולם כלי הרכב. בתוך 10 שנים כמעט שלא ייסעו כלי רכב בבנזין. זה אומר שיהיו הרבה עמדות טעינה בכל בית, והרשת צריכה להתאים את עצמה לזה.

"זה העתיד של עולם האנרגיה. אני חושב שהחברות בתחום נמצאות בנקודה שבה יש להן יכולת ליהנות מהאופק הוורוד הזה. אנחנו מסיימים כיום את שלב החלוציות, שבו התחום הזה היה 'מגרש משחקים' של יזמים ושחקנים קטנים — וזה הופך להיות יותר ויותר קומודיטי. בעיניי, יש בתחום עוד הרבה מקום ליזמות. למשל, בתחום הביו־גז (ייצור אנרגיה מפסולת) והאגירה. באוקיאנוס הגדול הזה יש מקום לכולם לצמוח ולגדול".

linkedin לעמוד הלינקדאין של ערן אזרן בשיתוף שגיא בן סימון
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס