זינוק של מאות אחוזים במניות וקדחת רכישות: 7 סימנים לגאות בענף הכי אנרגטי בשוק

   לכתבה המקורית

זינוק של מאות אחוזים במניות וקדחת רכישות: 7 סימנים לגאות בענף הכי אנרגטי בשוק

משק האנרגיה בישראל עבר בעשור האחרון מהפכה, המיוחסת לתגליות הגז הגדולות. כיום, משק האנרגיה עובר מהפכה שנייה: מעבר לאנרגיות מתחדשות, המבוססות על מערכות סולאריות, אנרגיית רוח ועוד. חרף הצמיחה האדירה, אנרגיות מתחדשות היו אחראיות על 5% בלבד מהפקת האנרגיה בישראל ב–2019, ביחס ל–12.5% בממוצע במדינות ה–OECD.

 

ב–2020, מהפכת האנרגיה המתחדשת הגיעה לשיאה. שגיא בן סימון, שותף־מייסד בחברת הייעוץ בטא פייננס, אומר כי "שוק האנרגיה רותח כעת בכל האספקטים". לדבריו, "זה נובע מכך שהתחום הראה עמידות חזקה למשבר הקורונה, וגם בגלל המגה־טרנד העולמי. כרגע, כל השחקנים והמשקיעים מבינים שיש פה משהו מאוד משמעותי. בניגוד לעשר השנים הקודמות — החלום נהפך ברור מאוד".

 
 
שגיא בן סימון
שגיא בן סימון 
צילום: אייל פרידמן
 

גם ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן ישראל, סבור כי ענף האנרגיה המתחדשת עובר כעת שינויים דרמטיים: "חסמים טכנולוגיים שהיו בעבר בפרויקטים של הפקת חשמל מאנרגיית רוח או מהשמש, קטנו משמעותית, עד כדי לא קיימים. תמחור האי־ודאות בענף, המגולם בשיעורי ההיוון, שווים כיום לנדל"ן מסחרי ואף פחות מכך. גם היציבות שמקנים פרויקט אנרגיה ירוקה נהפכה משמעותית עבור הגופים המוסדיים.

 
 

"אנו מזהים מגמה ברורה של כניסת מוסדיים, ותפיסת מקומן של קרנות השקעה ומשקיעים פרטיים, שעד כה היו המובילים. כיום, לכל חברה יש קונסורציום של מוסדיים המעניקים קו אשראי פתוח לפרויקטים. כרגע, הפרויקטים רבים, הפוטנציאל עצום, הממשלות דוחפות והיזמים עטים על ההזדמנויות — בישראל ובחו"ל", הדגיש רוטמן. להלן שבע סימנים לרתיחה בשוק האנרגיה המתחדשת:

 

 

להיפטר מפחם

1. המניות נוסקות

 

מתחילת השנה מניותיהן של חברות האנרגיה המתחדשת נסקו במאות אחוזים — אוגווינד (אגירת אנרגיה) זינקה ב–960%; ברנמילר (ציוד ופתרונות אגירה) עלתה ב–550%; אפולו פאואר (טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית) ניתרה ב–450%; אלקטריאון (כביש מטעין רכבים) קפצה ב–350%; ואנרג'יקס (אנרגיה סולארית) עלתה בכ–200%.

 

העליות נרשמו בשעה שהשוק הפגין תנודתיות גבוהה, והן אופיינו בעלייה אדירה במחזורי המסחר — אפילו ביחס למניות מסורתיות כמו נדל"ן ובנקים. עם העליות החדות, חלק ממניות האנרגיה המתחדשת כבר מתומחרות במחירים גבוהים מאוד — כך שהענף מתחיל להיראות כמו בועה.

 
 

2. המנפיקות מסתערות

 

התמחור הגבוה בבורסה וההתעניינות הרבה של המשקיעים הביאה שורה של מנפיקות חדשות, שכוללת בין היתר את דוראל (+3.56% 1397)משק אנרגיה (-3.08% 305), ג'נסל, סולאייר ישראל, נופר אנרגיה, איירטאץ', אקופיה ועוד. הללו מקדמות הנפקות בשווי כולל של מיליארדי שקלים.

 

גל ההנפקות זימן אתו גם חברות קטנות ומסוכנות יותר, שמבקשות לרכוב על הטרנד ולהנפיק במחירים גבוהים. החברות נכנסות לבורסה גם דרך ה"דלת האחורית", באמצעות מיזוג עם שלדים בורסאיים — בהן תיגי, שפיתחה קולט תרמו־סולארי חדשני; ונוסטרומו, שמפתחת טכנולוגיות לאגירה וניהול ביקושי אנרגיה.

 
 
 

3. מיזוגים ורכישות

 

בשל הצפי לצמיחה המסיבית, חברות החלו להגדיל את קצב המיזוגים והרכישות בתחום — בישראל ובעולם. או.פי.סי (OPC), למשל, דיווחה באחרונה כי תשקיע כ–700–800 מיליון דולר ברכישת חברות תחנות כוח המונעות באנרגיה מתחדשת ובגז טבעי בארה"ב; אפקון מתכוונת להקים קרן השקעות של 150 מיליון יורו לתחומי האנרגיות המתחדשות, בשיתוף מוסדיים, ואף רכשה 70% מלוגיה, חברה יזמית בתחום האנרגיה המתחדשת, בתמורה של כ–20 מיליון שקל; ג'נריישן קפיטל קנתה את תחנות הכוח שורק ואשקלון מדלק ב–367 מיליון שקל; ומשק אנרגיה רכשה 50% מחברת סונול EVI, המפתחת פתרונות טעינה לכלי רכב חשמליים; ויש עוד דוגמאות.

 

ד"ר טיראן רוטמן

ד"ר טיראן רוטמן צילום: Bernhard Ludewig / Max Planck In
 
 

4. הבורסה השיקה מדד

 

באחרונה החליטו בבורסה להשיק מדד חדש — תל אביב קלינטק. המדד, שיושק ב–8 בנובמבר, יכלול 12 חברות בשווי שוק מצרפי של יותר מ–30 מיליארד שקל. במדד ייכללו חברות שסווגו על ידי הבורסה בתת־ענף קלינטק, ולכל אחת מהן תקרת משקל של 15%. המדד החדש ייצור הבחנה בין סקטור האנרגיה המסורתי לבין השקעה באנרגיות מתחדשות; והוא יאפשר גם השקה של מוצרים עוקבי מדד. המועד הקובע לקביעת הרכב המדד יהיה 15 באוקטובר.

 
 
 

5. תוכניות תמיכה ממשלתיות נרחבות

 

הזינוק קשור באופן ישיר לתמיכה ממשלתית: משרד האנרגיה קבע יעד שאפתני להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל–30% עד ל–2030. התוכנית תביא להכפלה של פי שישה בתפוקת האנרגיה המתחדשת הקיימת. במקביל, המשרד ביטל הקמתן של ארבע תחנות כוח מונעות בגז בהספק כולל של 5 גיגה־ואט, שיוחלפו במתקנים פוטו־וולטאיים, שהספקם הוא 12 גיגה־ואט, עם יכולת אגירה.

 

6. בום של פרויקטים

 

הגדלת היעד הממשלתי תורגמה לעשרות פרויקטי אנרגיה מתחדשת — בעיקר שדות סולאריים. לפי פעיל בענף, "הקבלנים לא מספיקים לעמוד בקצב של היזמים". החודש למשל, נופר אנרגיה זכתה במכרז להקמת שדות סולאריים שיפיקו 100 מגה־ואט; וסינרג'י זכתה במכסה של 90 מגה־ואט. זוכים אחרים היו צבר סולאר, EDF אנרגיות מתחדשות ולסרי משה אחזקות (כל אחת מכסה של 50 מגה־ואט); שיכון ובינוי אנרגיה (30 מגה־ואט) ודוראל (10 מגה־ואט).

 

תחנת כוח של או.פי.סי בנגב

תחנת כוח של או.פי.סי בנג בצילום: אלבטרוס

7. אגירת אנרגיה

 

לאחר שהפקת חשמל מאנרגיה סולארית נהפכה לזולה ביותר, השלב הנוכחי הוא מעבר לאגירת אנרגיה. טכנולוגיות אגירה — באמצעות אוויר דחוס, מים, סוללות ועוד — מאפשרות לספק חשמל באופן רציף, ללא תלות במזג האוויר. המעבר לטכנולוגיות של אגירה גם נתמך בעלייה הצפויה בשימוש בכלי רכב חשמליים, שצפויה להוביל לשינוי בצריכת החשמל.

 

כחלק מהמעבר ל"עידן האגירה", ישראל החלה לפרסם מכרזים לפרויקטים סולאריים נרחבים עם טכנולוגיה של אגירת אנרגיה. ביולי זכו אנלייט, דוראל ואלומיי במכרז של רשות החשמל ויקימו מתקנים פוטו־וולטאיים שהספקם המצטבר 168 מגה־ואט. במקביל, בענף פועלות חברות שונות, בהן אוגווינד הבורסאית ואחרות, המספקות פתרונות אגירה הן לשדות סולאריים והן למפעלים.

 

תחנת כוח של חברת החשמל באשקלון

תחנת כוח של חברת החשמל באשקלון צילום: אילן אסייג
 

יקר או זול?

 

"לסיכום", אומר טיראן, "מחירי החשמל מאנרגיה ירוקה נהפכו שווים למחירי חשמל 'רגיל', כך שמבחינת תמחור, רשות החשמל אדישה כיום למקור האנרגיה. להערכתי, התעריפים לחשמל מאנרגיה ירוקה, שעומדים כיום על כ–19 אגורות לקילו־ואט, ימשיכו לרדת ויגיעו ל–50% תוך שנתיים. כלומר, אנרגיה ירוקה תיהפך לקומודיטי, כמו כל דבר אחר".

 

לדברי טיראן, עם הקיטון בסיכונים ותחילת ההנבה של המתקנים מגיע גם הכסף הגדול, ואיתו עולים גם השוויים של החברות בורסה — לשיטתו, בצדק. כדי להעריך את שווין של חברות, רוטמן סבור שנכון לבחון את המכפיל בין שווי החברה לבין הרווח התזרימי התפעולי (EBITDA). לדבריו, מכפיל של 11–14 נחשב זול יחסי, ומכפיל שמעל 19–20 נחשב ליקר. "מעבר לכך, חברות טובות נמדדות באיכות היזמים, והיכולת לקדם בפועל של פרויקטים, ולא רק לזכות במכרזים", הוא מדגיש.

linkedin לעמוד הלינקדאין של ערן אזרן
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס