"הרווחיות העודפת של בזק - נורה אדומה לרגולטור"

   לכתבה המקורית


הרווחיות העודפת והמונופוליסטית של בזק היא נורה אדומה עבור הרגולטורים, שחייבים להבין את ההשלכות של המצב. אין מפעיל תקשורת אחד בעולם שמתקרב לשיעורי הרווחיות של בזק ( 583.9 +1.49% ) בתחום הקווי וחייבים לנקוט בצעדים אפקטיביים כדי להתמודד עם הפגיעה בתחרות שהדבר מייצר. 

בטא פיינס ערכה מחקר השוואתי (עבור אחד הלקוחות שלה שמגלה עניין בכניסה לפעילות בשוק התקשורת) ומצאה כי משנת 2008 צמחה הרווחיות של בזק קווי מ-42.3% (EBITDA ביחס להכנסות) ל-65.2% ב-2015, וזאת למרות שאיבדה קרוב למיליארד שקלים בהכנסות באותה תקופה.

לדברי שמואלי-ניסן, "זהו נתון מדהים שלמיטב ידיעתנו אין לו אח ורע בעולם התקשורת. על מנת להבין עד כמה נתון זה חריג נזכיר כי ממוצע שיעור ה-EBITDA בתחום הקווי בארה"ב עמד על כ-33%. נתונים אלו מצביעים בצורה מעלפת על המונופול חסר המעצורים של בזק, שאין אף גורם רגולטורי שמנסה לעצור אותו. השר כחלון מתגאה בהורדת מחירי הסלולר וטיפול באוליגופול הסלולר אבל באותה נשימה הוא מתיר למונופול דורסני הרבה יותר לפעול בחסות החוק".

- הסיבה למחקר היא עבודה שעשיתם עבור אחד הלקוחות שלכם, אבל נראה שהביקורת מופנית בעיקר לרגולטור.

"התנאים הרגולטוריים שקיימים היום מאוד מקשים על כניסה של מתחרה, כמו שראינו עם מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד. המטרה פה היא לא להיכנס בבזק סתם אלא לבוא ולהגיד שיש פה כשל בענף. זה גורם להיעדר מתחרים ולשיעורי רווחיות לא נורמליים וזה משהו שצריך לטפל בו".

 

"רפורמת המחירים נזרקה לפח"

- איפה הבעיה בעיקר, ברגולציה, ברווחיות העודפת של בזק, בחוסר תחרות, במה?

"גם וגם וגם. בוא נתחיל ככה. המיזם של אנלימיטד הוא מיזם שלא מתרומם וכולנו יודעים שהוא שתקוע מכל מיני סיבות, לא כולן באשמת המדינה. בין היתר בגלל השותפים במיזם שנכנסו מסיבות שלא בהכרח תואמות לאינטרס של המיזם אלא לשלהם וזה עקום. יש השלכות לאי התחרות בבזק, והיינו מצפים שהמדינה תתמוך יותר במיזם הסיבים. יש עניין נוסף - שהוא כאמור הטיפול בבזק. בכל המדינות בעולם ובטח בעולם המערבי יש הפרדה של הפיקוח בין השוק הסיטונאי לשוק הקמעונאי. בסופו של דבר רפורמת התעריפים שנקבעו ברפורמת השוק הסיטונאי (מחירי השימוש בתשתיות בזק) נזרקו לפח".

- למה אתה אומר את זה?

- אופן הפיקוח העתידי הוא נקודה מעניינת. המחירים תוקנו כי המשרד טעה בחישובים שלו?

"אני לא אומר שלא צריך לתקן אבל כל הרפורמה הזו עקומה. למה היא עקומה? כי מה שאני הייתי מצפה זה לקבוע מדיניות מחירים מסוימת ואז על בסיס המדיניות לבסס כללי דיווח והפרדה שבאמצעותם נוכל לבחון כל תקופה האם מדיניות המחירים הזו נכונה או לא. אם הייתה מדיניות הפרדה היינו יכולים לראות שהרווחיות היא לא נורמלית ומטפלים בה, כי כרגע אין תמריץ למתחרים להיכנס לשוק הזה.

"הרווחיות של בזק כפי שהיא מתבטאת בהשוואה עולמית היא לא סתם עודפת בצורה קיצונית בהשוואה למתחרים בעולם. יש פה בעיה, אור אדום וכשל. זה צריך להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות. זה ששיעורי הרווחיות בתחום הקווי גבוהים כל כך משמעותית ממה שמקובל בעולם, לא יכול להיות שזה לא מדליק נורה אדומה, ומקבלי ההחלטות לא מטפלים בזה. יש לזה השלכות לא רק של המחירים. אם בזק היא מונופול ואין לה מתחרים בחלק גדול מהפעילויות, אין לה שום אינטרס ומוטיבציה לנסות ולייצר תהליכים של חדשנות, מה שבתחרות היית מצפה שיקרה. ולכן אנחנו נראה עיכוב בהשקעות של בזק, עיכוב בהתפתחות בהנחת סיבים, כמו שאתה רואה בעולם קורה ובארץ לא".

- אולי החדשנות נפגעת דווקא בגלל ההפרדה המבנית?

"זה קשור, כי מונופול, ברגע שאתה מנציח אותו, לא תהיה לו מוטיבציה להשקיע. אבל אחת משתיים - הסיבים האופטיים היא השקעה לעתיד אבל חייבים ליצור הפרדה בין השוק הקמעונאי לסיטונאי. במקומות שבהם בזק היא מונופול ואין לה תחרות ממשית אז משרד התקשורת צריך לייצר תהליכים שיובילו לחדשנות כי בזק בעצמה לא תעשה את זה".

"מיזם הסיבים לא אטרקטיבי"

- אולי הטעות היא בכך שהוט לא הוכנסה לשוק הסיטונאי במקביל לבזק?

"כשאתה אומר שהוט לא במשחק אז חלקית מאוד היא שם. אני לא רואה את הוט הופכת להיות שחקן משמעותי בשוק הסיטונאי. הפוקוס שלה לא שם אבל יכול להיות שבשוליים יש משהו, זה לא השינוי האמיתי. כמו שהערכתי שמיזם הסיבים לא יוביל לשינוי משמעותי, ומכיוון שאין באופק דבר כזה, צריך להחיל על בזק כללים לביטול ההפרדה בין השוק הסיטונאי לקמעונאי. החשש שלי שמונופול כמו בזק יעשה את מה שהוא יודע לעשות - יוריד מחירים בשוק הקמעונאי וימחק את המתחרים ובשוק הסיטונאי יעלה.

"אתה לא יכול לבצע הפרדה מבנית בלי לטפל טיפול שורש בקשר בין בזק לקמעונאים שזה השוק הסיטונאי. ועכשיו כאשר אנחנו רואים את הרווחיות העודפת של בזק, המחקר מראה תוצאות מדהימות בהשוואה לכל העולם. תסתכל על שיעורי הרווחיות של בזק סולו, שזה פחות או יותר נתון מקביל לשוק הסיטונאי".

- מתחת ביקורת על המדינה שלא עשתה מספיק לאנלימיטד. זה קצת הפוך לא?

"בוא נסתכל על המיזם, מכרז שניגש אליו מתחרה אחד בלבד, זה לא מצביע על אטרקטיביות יוצאת דופן. אז כנראה הוא לא אטרקטיבי, אנשים לא מטומטמים. מי שניגש, ניגש בכוח. יכול להיות שאם המדינה הייתה נותנת רשת ביטחון - כמו שהקימו את כביש 6, אז הוא היה יותר אטרקטיבי. המדינה לא הכניסה יד לכיס - אם רוצים להתחרות בבזק מדובר במיזם של מיליארדים רבים ו-150 מיליון שקל שהמדינה נתנה זה לא רציני. צריך לתת לפרטנר ולסלקום הקלות רגולטוריות משמעותיות".

שיעורי הרווחיות של חברות טלקום בעולם 2015-2014

linkedin לעמוד הלינקדאין של פיני שמואלי־ניסן
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס