אם יאושר מיזוג סלקום-גולן טלקום, נשלם יותר מ-100 שקל בחודש על סלולר

   לכתבה המקורית

אם יאושר מיזוג סלקום-גולן טלקום, נשלם יותר מ-100 שקל בחודש על סלולר

אחרי שתחושות הכעס על עסקת המכירה של גולן טלקום לסלקום נרגעו מעט, הגיעה העת לנסות להבין את המשמעויות האמיתיות שלה מבחינת הצרכנים ולענות על השאלה אם באמת המחירים יעלו ובכמה.

העסקה: הדרך לאישור ארוכה

בימים האחרונים נדמה כי נוצר קונצנזוס סביב ההערכה שהעסקה כלל לא תאושר, לאור התנגדותו התקיפה של משרד האוצר בראשות משה כחלון, אבל חשוב לזכור שבסופו של דבר משרד האוצר אינו הגורם שאמור לאשר את העסקה אלא הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת.

עם זאת, ספק אם נוכח ההתנגדות העזה של האוצר ניתן יהיה להעבירה. כפי שאמר לנו גורם באוצר, "גם אם אנחנו לא הגורם הפורמלי שצריך לאשר אותה, יש לנו הכלים לעשות זאת".

כדאי גם לזכור דבר נוסף: גורל העסקה ייקבע לשבט או לחסד רק בעוד שנה, וזה אומר שלצדדים יש זמן רב לנסות להשפיע על מקבלי ההחלטות.

מצבן הפיננסי של השחקניות בשוק הסלולר עשויה להיות גם הוא שיקול. פרטנר כבר דיווחה כי היא עומדת להפסיד ברבעון השלישי של 2015 ,וסלקום כנראה תהיה לא רחוקה ממנה. האם דימום של אחת מהן או של שתיהן יהיה שיקול בהחלטת רשות ההגבלים? זה תלוי בעוצמת הדימום. הפסד של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה כנראה לא ירגש את רשות ההגבלים, אבל אם יהיה חשש לקריסה ­ אז ההסתכלות על השוק תהיה אחרת.

הרשות תצטרך לעקוב גם אחר התנהלותה של גולן טלקום ולבחון עד כמה גולן ימשיך ללחוץ את המחירים כלפי מטה וכמה מנויים יאבד נוכח הזעם הציבורי כלפיו. כאן גם המקום להזכיר כי שחקן נוסף אמור להיכנס לשוק, 018 אקספון, והשאלה היא אם הוא ינצל את ההזדמנות וייכנס לנעליו של גולן כשחקן מחיר ומחולל תחרות.

ההימור: הרבה כסף ורישיון על המאזניים

דבר אחד בטוח ­ מיכאל גולן לקח הימור גדול מאוד. בין שרצה לעשות סיבוב ובין אם לאו, הוא הימר שהעסקה תאושר. אם זה לא יקרה, הוא יגיע לפירוק בעוד שנה וייאלץ לשלם הרבה מאוד כסף ועלול לאבד את הרישיון.

כזכור, במסגרת העסקה התחייב גולן לשלם לסלקום חוב בסך 600 מיליון שקל שצבר בעקבות שימוש ברשת שלה (החוב הוא הפער בין המחיר שהיה אמור לשלם על השימוש ברשת לבין המחיר שהיה אמור לשלם אילו היה משקיע ברשת משותפת עם סלקום). החוב בסוף 2016 בסך 600 מיליון שקל יחליף חוב של 500­450 מיליון שקל עד סוף 2015.

בכל מקרה, גולן אינו יכול להתחרט ולהשקיע כעת באיחוד רשתות, ולכן הוא חייב מבחינתו להשלים את העסקה. אחרת, נוסף על החוב הוא יצטרך לשלם קנס על פירוק הרשת, שעשוי לעמוד על עשרות מיליוני שקלים, לשלם את דמי הערבות שהמדינה החזירה לו בסך 270 מיליון שקל (80 מיליון שקל עדיין מופקדים כערבות במשרד התקשורת, וגם הם משמשים בידי המשרד כקלף מיקוח), והוא עשוי גם לאבד את הרישיון שניתן לו.

כבר עתה יש קולות הקוראים לשלול את הרישיון של גולן לאלתר ולקחת ממנו את התדרים לדורות שלישי ורביעי. נאמר זאת כך: אם ועדת הכלכלה בראשות היו"ר איתן כבל תקיים דיון בעסקה, כפי שכבר דורשים חברי כנסת ­ לא בטוח שכדאי לגולן להגיע לדיון.

האינטרסים: מה באמת רוצה גולן

לאור ההימור הגדול והסיכוי הנמוך לאישור העסקה, יש לשאול מדוע בכלל חתמו עליה הצדדים. מבחינת סלקום, המצב ברור. היא בעמדה הטובה ביותר. אם לא יאשר את העסקה, היא תמשיך לארח את גולן במחירים גבוהים מאוד במשך כל השנה הבאה (252 מיליון שקל לפי 21 מיליון שקל בחודש, סכום הגבוה ביותר מ­120 מיליון השקלים ששילם עד כה), ובנוסף גולן ישלם לה את החוב של 600 מיליון שקל.

מבחינת גולן, התמונה מעורפלת. נדמה שאיש לא יכול להיכנס לראש שלו ולהבין מה ניסה לעשות כאן. אם העסקה לא תאושר, האם תשרוד החברה את כל הקנסות והביקורת הציבורית? האם היא תוכל בכלל להמשיך לפעול בישראל? מכל כיוון שמסתכלים על זה, המסקנה היא שגולן מלכתחילה בנה עסק במטרה לעשות סיבוב. אחרת איך אפשר להסביר את ההחלטה שלו לפרק את הרשת?

בניית עסק לצורך סיבוב זה החטא הקדמון של גולן, שכעת הוא משלם עליו מחיר. פירוק הרשת ייתפס לעד כתרגיל מסריח. העובדה שהרשת פורקה (כ­700 אתרים) מעידה יותר מכל על כך שכוונותיו לא היו טהורות. אם הוא היה מביא נכסים לעסקה, מבחינת מיצובו הציבורי ומבחינת הרשויות הוא היה נחשב מי שמחזיק בנכסים השווים כסף רב.

האם בין גולן לשותפיו יש זהות אינטרסים? קשה לדעת אם אכן כולם באותה סירה. קחו לדוגמה את גזבייה ניאל, שותפו הבכיר שמחזיק %30 מגולן טלקום. הוא אדם בעל מוניטין, טייקון תקשורת בסדר גודל בינלאומי, הבעלים של חברת FREE הצרפתית והבעלים של חברות תקשורת נוספות בשווייץ ובמונקו. האם דווקא הוא ירצה להיזכר כמי שיחד עם גולן בא לעשות סיבוב על מדינת ישראל? הוא מושקע כאן בחברות סטארט­אפ ומבקר בארץ לא מעט.

גם השותפים הקטנים ­ משפחת פריינטה שמחזיקה %20 מגולן טלקום, וגם לה יש נכסים בישראל ­ האם הם רוצים להיזכר כמי שהפרו את האמון שקיבלו?

המחיר לצרכן: מה תעשה הוט מובייל

ומה בנוגע למחירי הסלולר בישראל? האם הם יוסיפו להיות נמוכים או שיעלו חזרה? בשיחה עם "גלובס" אומר צח קסוטו, שותף מייסד בחברת הייעוץ הכלכלי בטא פייננס, כי מבחינת השוק והצרכנים משמעות העסקה בין גולן טלקום לסלקום היא נסיגה לאחור של ענף הטלקום. לדבריו, התחרות הביאה לירידה של עשרות אחוזים, ויציאת גולן מהשוק משמעותה עלייה במחירים.

"מיזוג בין גולן טלקום לסלקום עלול, להערכתנו, להחזיר את שוק הסלולר לשנת 2010 .כזכור, אז היו בענף 4 חברות סלולר שכללו את 3 החברות הגדולות ואת חברת מירס, שפעלה בעיקר במגזר העסקי, ולא הייתה מתחרה משמעותית במגזר הפרטי", אומר קסוטו. "הרווחיות התפעולית הממוצעת של השחקנים בענף הייתה באותה עת כ­%30 ­ שיעור גבוה מהנורמה העולמית, המבטא רמת תחרותיות נמוכה במיוחד.

"השוואה בינלאומית של רווחיות חברות תקשורת מראה כי ממוצע הרווח התפעולי עומד על כ­%14 .כלומר, הרווחיות בענף הסלולר בישראל בתקופה שטרם כניסת המתחרים החדשים הייתה כפולה מהרווח הממוצע בעולם. להערכתנו, רמת הרווחיות 'האמיתית' הייתה יותר מכפולה, שכן החברות היו ברמת יעילות נמוכה מאוד, ולראיה שורת הקיצוצים שביצעו החברות מאז התחוללה התחרות".

לדברי קסוטו, "כתוצאה מהתחרות החריפה שחלה בענף קרסה הרווחיות התפעולית של חברות הסלולר והגיעה לרמת שפל של %7 ברבעון האחרון, נמוך מהנורמה. רכישת גולן טלקום, במקביל להיעלמות הכמעט מוחלטת של חברות ה­MVNO ,תוריד באופן משמעותי את רמת התחרות בענף ותייצר מבנה ענף דומה במקצת לזה ששרר טרם התחרות: 3 החברות הגדולות בתוספת הוט מובייל. נשאלת השאלה אם להוט יש המשקל הסגולי והרצון הנדרש כדי להוות את השחקן מחולל התחרות האחרון.

"חשוב לזכור שהוט פועלת בשווקים גדולים יותר משוק הסלולר (שוק הטלוויזיה והשוק הנייח), שווקים שאליהם גם סלקום לוטשת עיניים. בהחלט עשוי להיווצר מאזן אימה בין סלקום להוט שעלול לגרום לשיתוק התחרות בתחום הסלולר, וכך אנו עלולים למצוא את עצמנו עם מבנה ענף דומה לזה שהיה בעבר, ואת מקומה של מירס תופסת כיום הוט מובייל. התרחיש הגרוע ביותר בפסילת המיזוג הוא שגולן טלקום תקרוס ותצא מהענף בלי שגורם חיצוני אחר יהיה שמוכן להיכנס לתחום".

­ ומה יהיו המחירים אם כן יאושר המיזוג?

"חישוב פשוט שערכנו באשר למשמעויות ירידה אפשרית ברמת התחרות מראה כך: כדי שסלקום תחזור לרמת רווחיות תפעולית של %15 ,אנחנו נצטרך להוסיף כ­15 שקל לחשבון הסלולר החודשי שלנו; כדי שהיא תשוב לרווחיות של %20 ,ניאלץ להוסיף כ­28 שקל לחשבון החודשי; וכדי שהיא תגיע ל­%25, שיעור רווחיות המתקרב לעידן טרום גולן טלקום, ניאלץ להיפרד מעוד 40 שקל בחודש, כלומר נחזור לעידן שבו שילמנו יותר מ­100 שקל בחשבון החודשי.

"אם אנו זקוקים לתזכורת כיצד נראה תת­ענף בתקשורת שאין בו תחרות מספקת, ניתן להסתכל על ענף התקשורת הקווית, שבו הרווחיות התפעולית של בזק היא %30 ,בדומה לרווחיות של חברות הסלולר טרם התחרות", אומר קסוטו. "ראו כמה מאמצים משקיע משרד התקשורת ביצירת תחרות בתחום, שיש בו דואופול של בזק והוט. האם יש היגיון לבעוט בדלי אחרי שכל­כך התאמצנו למלא אותו?". ­

הבעת חשש מחזרה למצב קודם, אבל מירס אינה הוט מובייל. מדובר על מפעיל עם קרוב ל­1.1 מיליון מנויים.

"נכון. אבל להוט יש מערכת שיקולים שלאו דווקא מתרכזת בעולם הסלולר. כמו שהסלולר בסלקום הוא הפעילות העיקרית ­ בהוט, כדי לשמור על הטלוויזיה ושסלקום לא תפרק אותם, יכול להיות שיחליטו שהם לא צריכים להיות שחקן מחיר כמו גולן בסלולר".

אבל אתה רואה את הוט היום, היא הכי אגרסיבית בשוק.

"כן, אבל אלה מבצעים זמניים. גולן שיחק את המשוגע מתוך אסטרטגיה ספציפית ולא לטווח ארוך, והעובדה היא שגם הוא חושב שאי­אפשר לחיות במחירים האלה לטווח ארוך. אם הוט מובייל היא שונה, וזו לא האסטרטגיה שלה, מה גם שהיא לא תוכל לעולם לבצע מיזוג בסלולר ­ אז היא לא תהיה זו שתוריד מחירים לאפס.

"אם מוציאים את גולן מהשוק, המופרעות הזאת של לקיחת נתחי שוק בכל מחיר נרגעת. ואם הולכים לענף שבו רוצים להרוויח כרגיל, אז אנחנו מדברים על עליית מחירים".

האם אתה לא חושש שרווחיות נמוכה תפגע בהשקעות ובחדשנות של החברות?

"אתה נוגע בנקודה טובה. קודם כל, הם קיבלו הקלות של איחוד רשתות, אבל אין ספק שאם הולכים לתחרות במחיר, אז זה בא על חשבון חדשנות טכנולוגית. אבל במערך השיקולים הכולל, בניגוד לתעשיות אחרות שבהן חשובים לנו ערכים כמו שמירה על משרות ושמירה על איתנות פיננסית של המתחרים ­ בשוק התקשורת לדעתי אנחנו בהחלט רשאים לשים דגש על מחיר המוצר כאינטרס הראשי במעלה".

תוצאות 5 חברות הסלולר

linkedin לעמוד הלינקדאין של צח קסוטו
linkedin לעמוד הלינקדאין של בטא פייננס